הרהורים, מאגר כלים לאנשים רגישים, מאמרים

כלים לאנשים רגישים

מאת: אוריה, חבר הקהילה של אנשים רגישים מאוד. אוריה ישמח לקבל את תגובתכם כאן בדף זה בהמשך העמוד.

"רגיש מאוד", "רכרוכי", "עדין נפש" אלו מיני תגים לאישיות יצירתית ועמוקה למכביר, כזו שהשיח הפנימי בה ועולמה הפרטי רבי עוצמה הם.

פירותיה רבים הם, אך לצידם רבים עוד יותר קשיה, כילד תם ברחוב סואן ודורסני, נחבאת ונחזית כביישנית.

שאלת הרגישות הגבוהה כברכה או קללה נעוצה בעצימות הקושי איתו מתמודד הרגיש, אך האם לא ניתן להפריד את הקושי מן הפרי? האם יש לקבל התמודדות נפשית כמובן מאליו כמחיר פרי הרגישות? לעניות דעתי נראה כי ההפרדה אכן אפשרית.

הכרה בעצם קיומה של הבעיה הינה שלב ראשוני והכרחי בדרך לרפוי, נסו להיזכר בתקופה שלפני שנחשפתם למונח "אדם רגיש מאוד", את רובנו פקד אושר פנימי ומעין נחמה, "יש עוד כמוני", ובעצם מציאת שם לבעיה ותקווה לתמיכה ועידוד, אך עם כל משקלם של אלו נשאר הקושי בעינו.

יש להכיר בקושי כלא רצוי וכתוצר לואי, ללא קבלת הקושי הנפשי כאלמנט נפרד ושלילי שיש לתקנו נחסום מעצמנו כל רפוי, קסמי הרגישות בעולמנו הפנימי לעיתים תשלה בנו כי הסובבים, העולם הסואן הוא הפגום והטועה, אף אם יש אמת בכך התוצאה –היבדלות, חוסר שייכות וחיבור תמשיך להישאר בעינה, העולם לא ישתנה וכל שנותר הוא לבחור האם לשנות בך מעט או להישאר עם הקושי המתמיד והרב, זהו למעשה שלב ראשוני והכרחי בדרך לסעד.

הכרה זו ליחידים מצטיירת כבגידה במי שאתה, אולם אין כך הדבר, לנצח תישאר אותה ישות פנימית עמוקה, יצירתית ורגישה, אין כל ניסיון ויומרה לשנות או לכפור באופי אלא בפן ההתנהגותי, האינסטינקטיבי והמפוחד, הנדמה כבלתי נשלט, אותו יש לאזן ולמתן לצורך השתלבות תקינה בחברה שבהעדרה רב הקושי וההתמודדות הנפשית.

כך למשל השקפת עולם, הנגזרת ממיקום המשקיף, אדם שלכל אורך סרט חיו לוותה כחלק אינטגרלי התמודדות נפשית, מאחת לשנייה, מכואבת יותר לכואבת פחות, אינה דבר של מה בכך, אדם שכזה ישחיר את השקפת עולמו לכואבת ונטולת אופטימיות, השלכותיה של התמודדות נפשית מתמשכת הינה רחבת היקף, מנגד השלכות פיסיות רבות עוצמה כמקור לחוליים רבים(סוכרת, לחץ דם, התקפי לב וכו') ומאידך תעוקות נפש ותחלואיה הרבים, העולה מכל זה כי אין להקל ראש בהתמודדות נפשית מתמשכת וכל שכן שאין להזניחה או ליפול שבי לקסמיה היצירתיים.

אם כן אפוא מצויים אנו במערך הישרדות לא מבוטל, במלחמה פנימית המעיבה על רבדי חיינו למכביר, שלא לומר על כולה, התבוננו לרגע, היש בכם שחדלו מלשרוד?, היש בכם שנכנעו בפן מסוים?, נסו לצפות קדימה במשקפי המציאות העכשווית, האם נראה האופק עכור כתמול שלשום?, ללא הישרדות ולוחמה פנימית התשובה לשאלה זו תהא בחיוב.

הישרדות במובנה הראשוני הינה הישארות בחיים והמשך קיום. במהותה כוללת בתוכה מאבקים ומלחמות, כשאדם חדל מלשרוד הרי שהוא כקרבן למפגע הראשון שיחריבהו, ואפשר שיהיו כמה במצטבר, מכל מקום היסוד לכך הוא כניעת האדם.

בעולם רב גווני נדרשים אנו למלחמות רבות, להישרדות במספר מישורים, כגון מישור כלכלי, חברתי, משפחתי, נפשי וכו' כל אדם ומאבקיו השונים בארצו הפרטית.

כישלון וכניעה במישור מסוים אפשר שיהא זה תחום שולי שיימוג ואפשר שיהא בתחום מרכזי בחייו שיאפיל כסרטן ממאיר, יכרסם ויכבוש שטחים נוספים.

השלב השני הוא קימוט הבעיה- בדרך כלל קושי נפשי ספציפי מעיב ומשליך על אלמנטים שונים ואלו בתורם ישפיעו גם הם, מעין תגובת שרשרת, כך למשל אדם רגיש מאוד שיתלונן על בדידות, דימוי עצמי נמוך, העדר מציאת עבודה, העדר התמדה, נדודי שינה וכו' ניתן יהיה בזהירות רבתי(שמא יש חולי אחר המצריך היועצות מקצועית) להבחין בין טפל לעיקר, בין עילה לעלול, בין סיבה למסובב- בין הקושי הגרעיני שמקרין ומזין את ילודיו.

אף כאן בזהירות רבה, וכבר כתבתי על כך בעבר("איזה חיה תרצה להיות") כי לרוב יסוד הרגישות המוגברת נעוצה בפחד, אדם רגיש מאוד הוא אדם מפחד מאוד, מפחד להיפגע ביודעו עוצמת הכאב, להלן מספר דוגמאות:

#הקושי באינטראקציה חברתית- נובע מן הפחד בפוטנציאל הפגיעה שיש בעצם הקשר ויצירת הקשר החברתי שמא יגידו, שמא יחשבו, שמא יסרבו, שמא ושמא, יגבר הפחד כשהקשר החברתי המיוחל הינו עם המין השני, ככל שהצורך גדול יותר פוטנציאל הפגיעה רב יותר, לשון אחר –חברויות משמעם היחשפות, חשיפת צדדים ופרטים על עצמי, חברות עמוקה ואינטימית יותר משמעה חשיפה עמוקה יותר, חשיפה היא פוטנציאל לפגיעה, מעין נקודת תורפה, כל חשיפה היא נקודה לפגיעה, מי שמפחד מפגיעה לא יחשוף בנקל את נבכי ליבו.

#דוגמה נוספת הינה קושי במקומות הומים ורעש- אף כאן הרי שבמקומות אלו "הפיקוח" הפנימי של הרגיש על הנעשה סביבו קטן מעצם המעמד, דבר המגביר תחושת מבולבלות ותשישות מעצם הניסיון לפקח.

#כמו כן תופעת ה"עוררות יתר" אף היא נועדה לצפות את הלכי רוחו של הנמצא סביבי, לצפות את שעלול לקרות ולא להיות מופתע שמא יהא מפגיע- עומדים אנו "על המשמר".

# התפרצויות זעם ממה שנראה בעיני אחרים כשטויות- מונע מהעמקה שמובילה לתקיפות-אף זאת מן הפחד והמגננה.

#הפחד מכישלונות מביא להססנות ולעיתים לגמלוניות שנחזית כהבנה וקליטה איטית.

# העובדה שאדם רגיש נפגע בקלות יחסית שבמצבים מסוימים אדם שאינו רגיש לא היה נפגע נעוצה אף היא בפחד-ניתן להסביר זאת בדרך משל- המודעות שבדרך מסוימת צפונה סכנה לא ברורה גורמת לנו לתור אחר הסכנה או כל רמז אליה ולהקדימה ובכך נמנע מאתנו להלך לבטח ובשאננות, כך שאף ללא קרות הסכנה ממנה חששנו או קרות הסכנה באופן זניח-יבעית אותנו רבות מכוח המודעות הרבה אליה, מודעות מפחד להיפגע.

#העובדה שאדם רגיש מתקשה להתאושש מפגיעה ועלבון ו "סוחב" את אותו עלבון איתו ביתר שאת מן הלא רגיש -אף היא נעוצה בפחד, הפחד מן היותנו נפגעים-היותנו נמצאים בזירה שממנה חששנו גורמת לפרשנות והעמקה למאורע העלבון, לסיבת שונות למניעיו, להשלכותיו ומחשבותיו של העולב עלינו, כל אלו מעצימים את החשש הפנימי, האי שקט שמוביל לעיתים מגודל החשש לרחמנות והקטנה עצמית.

כן על זו הדרך, נראה באופן ברור כי נפשו של האדם הרגיש "לא לוקחת סיכונים", "בודקת" יותר , נוברת ועסקנית יותר, מפחדת יותר! מן הראוי להעיר כי תכונות אלו הינם נחלתו של כל אדם אך רבה עוצמתם ביתר שאת אצל הרגיש, כל אדם מפחד אולם האדם הרגיש מפחד יותר.

כשהבנו ליסוד החורג בנו שבעתיו מונעת התנהגותנו החורגת מן הכלל(יש המתקוממים מן המונח "חריג" אך למעשה זהו עניין מספרי גרידא, שוני הוא מיעוט ביחס לרוב, אין זה אומר שהשוני/חריג אינו טוב או קלוקל, אלא היותו מיעוט, במקרה זה יש לו השלכות שליליות שברצוננו לפטור)-הפחד, דמינו את עצמכם מתהלכים ללא פחד, באותו "ביטחון" והעדר חשש שהנכם מסתובבים בביתכם, או מדברים עם בני משפחתכם הקרובים לכם-דמיינו מצב זה בשגרת היום יום-והבינו עד כמה עוצמתית היא.

פחד הוא עניין מסועף בספרות המקצועית, מורכב מארבע יסודות וקיימים לו סוגים שונים, כך למשל ההבחנה המקצועית בין פחד לחרדה היא כי פחד נובע מאובייקט ספציפי ומוגדר אולם חרדה הינה מאובייקט כללי ולא מוגדר. באופן זהיר ניתן להצביע כי על חלק ניכר מסוגי הפחד ישנו רפוי יעיל הנקרא "חשיפה", חשיפה של המפוחד עם פחדיו מפיגה בו אט אט את פחדיו, כשאנו חשים "קפואים" במצבים מסוימים או לחוצים, נמנעים ונרתעים מדבר/התנהגות או כל שהוא שטמוע בנו כמזיק/מפחיד/לא טוב- בהתנהגות זו איננו מתמודדים עם הבעיה, חיזוי טוב והבנה מופשטת מפיג את הפחד או לכל הפחות מקטין אותו, כשאדם יודע יותר-חשוף יותר- על אשר יחשוש כך יקטן חששו, כשהעציץ נפל למפתיע מהשולחן מה רבה הבהלה, אולם כשראינו את הילד הקטן משחק איתו לא נבהל כזאת בהיות פרטי המאורע ידועים וצפויים (להבדיל מסכנה לא ברורה), כך למשל בפחד מסוג פאניקה עולה ממספר מחקרים כי יסוד התקפי הפאניקה מונע מפירוש ובהבנה לא נכונה לביטוי או אובייקט מסוים, הסברה והבנה מחודשת תרמה לרפוי, כשאנו נרתעים מדבר מסוים, כשאנו מתנהגים בצורה חריגה האופיינית לנו, יש לשאול ראשית ממה אנו חוששים, מהו גרעין הפחד באותו מקרה, לאחר זאת עלינו לנתק הכל ולהבין ממה אנו כל כך חוששים באותו גרעין, מה כבר עלול לקרות ומה יקרה אם קרה, המודעות והמחשבה יפיגו את החשש ויפתחו צוהר להזדמנות שונה, כך למשל אדם החושש ממפגש חברי או עם בן זוג חדש, יש לקמט את הפחד, ממה אני באמת חושש, למה אני חושש מזה, מה יקרה במקרה הכי גרוע בשגם קרה כבר לאחרים ואין זה חריג ושונה כנדמה בעיני, ככל שהאי ודאות תתעמעם הפחד יקטן, ככל שהחושך ידעך הביטחון יעלה, בתחילה של השיטה יש לאמץ זאת בחששות מוגדרים, במצבים ספציפיים, אט אט, כשזה מצליח, כשפחד מסוים נמוג ופחד אחר דועך, חלה מגמת ירידה, ישנה תאוריה שמסבירה חרדה מוכללת בכך שמירוב שחווים פחד קל מאוד לחוות אותו להבא. נראה כי ניתן לגרוס גם להפך, כשמפיגים אט אט פחדים הביטחון הכללי עולה, קל יותר להפיח פחדים.

17 תגובות על ״כלים לאנשים רגישים״

  1. הי ,

    אני מנסה להתמודד עם ההצפות הרגשיות האלו , עם הזהירות, עם החשש מפני כשלון , עם הדאגה והחוסר יכולת לסלוח בקלות לשכוח ופשוט להמשיך הלאה מבלי להתעכב ולנתח כל דבר וזה לא קל זה עבודה יומיומית. לפעמים יש נפילות לפעמים אני מצליחה.
    תמיד חושבת ומקווה שאם הפעם הצלחתי אז מכאן ועכשיו הדרך סלולה אך אין זה כך.
    הכל תלוי במצב רוח ורמת העוררות.
    אשמח לקבל טיפים על איך אתם מתמודדים במצבים השונים המאפיינים אותנו קבוצת האנשים הרגישים. אולי יש עוד דברים שלא ניסיתי עד כה

    יום טוב,

    1. היי את שבת שלום,,מה שאת מספר ממש קורה גם לי מילה במילה אני איציק האמת שאין לי טיפים היום ולפעמים כן יש ליףאך תמיד טוב שיש מישהו שמרגיש שעובר וחש וחיי כמו שאת מרגישה וכבר לשתף חלק מהעניין מרגיש אחרת ,,אשמח מאוד לשוחח איתך על כךisik47@walla.com 0525410790

  2. גם לי יש קשיים הנובעים מרגישות יתר בחוש השמיע וחוש הרח. לעומת זאת אני חסר רגישות בחוש המגע ושיווי המשקל. בנוסף או בגלל זה אני סובל מליקויי למידה, וקשיי קשב וריכוז.
    אם יהיו לי שגיעות כתיב, אתכם הסליחה.
    נראה לי שבגלל בעיות אלה סבלתי גם מקשיים חברתיים רבים.
    כדי להבין בתקופה שלמדתי עדיין לא הכירו במערכת החינוך את הנושא של ליקויי למידה.
    למרות שקשה לי לבטא את מחשבותי במילים התחלתי לחשוב באמצעות תמונות. גישה זו למחשבה, אפשרה לי להסיג יכולות מצוינות בעבודה טכנית. באלקטרוניקה.
    את האתר הזה הכרתי רק היום.
    בתחילה ניסיתי להבין את מה שקורה איתי דרך סיפרי פסיכולוגיה. לא מצאתי פתרון מכיוון זה.
    כאשר יצאתי לפנסיה, מצאתי קורס לטיפול בליקויי למידה ושיקום תפקודים אצל הפסיכולוג רמי כץ במכון "כישורי למידה". קורס זה עשה לי סדר בהבנת מצבי. מסתבר שכבר לפני כשמונים שנה, פרופסור לריפוי בעיסוק בשם איין ראנד פירסמה מחקר בנושא בעיות בויסוט החושי. על פי מחקרה רגישות החושים משתנה מאדם לאדם. רוב ליקויי הלמידה יושבים על בעיות בויסוט החושי. כשאחד החושים רגיש בהרבה, מהמקובל אצל מרבית האוחלוסיה באופן משמעותי, האדם או בתינוק, נתקל בסביבה שמספקת לו גרויים שמציקים לו. במצב זה הוא גדל עם קשיים להסתגל לסביבה דבר שמונע ממנו להתנסות בתפקודים שהיה אמור להתנסות כדי לפתח כישורים הנחוצים ללמידה ולהסתגלות חברתית. בנוסף הוא חש את הסביבה בה הוא חי כסביבה עוינת. היפה שבדבר שחלק מאנשים אלה מפתחים כישורים גבוהים בנושאים אחרים, ביניהם את היכולת לחשוב באופן יצירתי, ולא כפי שניסו ללמד אותו לחשוב. לכן מקבוצת אנשים זו יצאו רבים מפורצי הדרך במדע. דבר נוסף שגילו, הוא שויסוט רגישות החושים ניתן לתיקון באמצעות תירגול. העקרון הוא שחוש בעל רגישות יתר אפשר לגרות בעדינות בתחילה בעוצמה שלא תפריע למטופל. עם הגירוי נעשה על בסיס יומי, כמה דקות ליום, אפשר להעלות מידי כמה ימים את עצמת הגירוי כך שזה לא יציק למטופל. עם עלית עצמת הגירוי, רגישותו של המטופל תחלש. להפך מהמנעות מגירוי שמעלה את רגישות הנמנע לגירוי ממנו הוא נמנע.
    למרות שלא עבדתי לפרנסתי בתחום זה, ניסיתי אותו על מספר מטופלים וזה עובד.
    אין בכוונתי לפתוח קליניקה אבל אים מישהוא רוצא לפעול בדרך זו אשמח להדריך אותו ואדם הקרוה אליו: אמא אבא בן אובת זוג או חבר. כיצד לבצע טיפול זה. אשמח גם לתת הרצאות בנושא זה .
    כל זה כתרומה לטובת הציבור.
    הרבה אור ואהבה שלמה mail: shlomosh.shapira@gimail.com

  3. אני רוצה להוסיף בלי קשר ספציפי למאמר, שמפגשים מאורגנים עם "בני מיננו" יעזרו מאוד.
    לצערי אין התארגנות כזאת בדרום הארץ, וגם מפגשים דומים במקומות אחרים לא מפורסמים לצערי. גם אין לי פייסבוק, כך שמה שלא קורה שם לא ידוע לי.

  4. אוריה שלום,
    אנחנו באמת חריגים ואי אפשר למחוק את זה עם טיפקס. כשלמישהו יש מטען חריג
    הוא מוצף, או מתנתק, או בורח פיזית, כל אחד והתגובות שלו. בקבוצת אנשים כמונו
    אולי יותר קל אבל ביום יום, לא פשוט. ויש דברים שקשה להתגבר עליהם אולי עם חלק
    מהבעיות אפשר להסתדר קצת יותר טוב. עם החריגות הזאת כי זה מה שזה חייבים
    לחיות ולא תמיד משלימים איתה, לא כולם. וגם כשמקבלים אותה בכל זאת יש
    התמודדויות. המטפלים יבטיחו לכולנו שאפשר לשנות את החשיבה ולפעמים מצליחים
    לשנות משהו ואת היסוד לא. והבית הרי מונח על יסודות. זה ראליזם, לא להשלות את
    עצמנו יותר מידי זה הכי חשוב. התוצאות של רגישות יתר מכבידה ומעייפת לאללה.
    כבר פגשתי רגישים לא מעט שאמרו את הדברים האלה בדיוק, וגם כתבו.

    1. הי לימור,
      אינני מטפל, בסך הכל זהו מאמר מחקרי בזעיר אנפין שכתבתי,
      לגבי היסודות- לא ניתן לשנות תודעה אולם ניתן לעדנה וללבן פגמים שבה

  5. שלום לכולם, אני כותב המאמר
    כיוון שהפתרון המוצע אינו נהיר דיו ולאור החשיבות הרבה שלו, אנסה לפרט בצורה ברורה יותר,

    בכדי להבין לעומקם של דברים אקדים במאמר אחר שכתבתי לאחרונה:

    ״מלחמת המוח:
    המוח שלנו מורכב משלושה חלקים, (אחד מהם- גזע המוח,לא רלונטי). המערכת הלימבית היא למעשה ״המוח הרגיש״ והנאוקורטקס הלוא הוא ״המוח החושב״, הרגש והרציונאלי, שני יריבים נצחיים.
    למעשה מי שמאס ברגישות שלו שיאשים את ה״ מערכת הלימבית״, המוח הרגיש הכולל מספר אונות.
    המוח הרגשי חזק מיריבו, (כנראה שאצלנו הוא ממש בריון ושתלטן).
    להבדיל ממחשבה רגש הוא מידע/הוראה/רצון כלשהו נטול רציונאל בסיסי, להבדיל ממחשבה הניתנת להפשטה וניתוח עצמי רגש הינו אטום וחתום, אולי זאת הסיבה שאנשים נוטים לראותו כקדוש ולא מהרהרים כלפיו. מעתה כשחבר או בן זוג מחליט אחרת מכם ומנמק זאת בגמגום אופייני המתחיל ב: ״לא יודע אני מרגיש ש…״ אל תטרחו להבין.
    רגש אינו יציב ביסודו, לרגע מסב סיפוק סוחף, לעיתם ממכר המוביל לטיפוחו עד כדי עוצמות חזקות המשפיעות באופן כולל על האדם לכבדו ולרגע אחר נעלם ופג. דוגמה לכך ניתן למצוא בדת, ניתן להניח שאולי הנבואות וההיתגלות האלוהית בתנ״ך הושתתה על הרגש כמו גם כל הדת כולה, זו הסיבה והמניע להתרגשות וסחף דתי מבחירה, שלעיתים גועש ומוביל לטירוף דתי ולמעשים לא נתפסים ולחלופין לנטישה של אמונה בת שנים כלא הייתה(מכאן החשיבות של פילוסופיה דתית).
    רגש הוא דבר ברוטאלי נטול מחסומים, אירוע חיצוני כל שהוא שעורר פרץ רגשי- כמעט שאינו ניתן לבלימה, מכאן ואילך השאלה עד כמה הוא ישלוט בנו- נגזרת של עוצמתו, והתנהגותנו הקודמת האופיינית לנו ברגשות מהסוג הספציפי.
    האנטגוניזם הפנימי הזה בין הרגש להגיון לא מותירה לנו הרבה ברירות להתכחש לרגש או לשעות ולהיעתר להוראתו, אין ספק שלרוב אנו נעתרים לרגש שבדיעבד לא תמיד צודק(זה עוד במקרה הטוב).
    כמו כל דבר ישנם יתרונות וחסרונות, מחד הרגש חושף בפנינו אפיקים שונים ויפים, אושר ייחודי,זה למעשה מה שעושה כל אחד מאיתנו למיוחד, מנגד רגש עוצמתי לעיתים מוביל לאסון כגון בעת תיגרה והיתלהמות.
    זה איננו סוד שישנם מקצועות האופיניות לבעלי חשיבה אנליטית יותר ויש מקצועות שהינם נחלתם של בעלי מוח רגשי מפותח כדוגמת יוצרים, אמנים ומשוררים.
    כמו כן הוכח מבחינה מדעית קשר אדוק בין יצירתיות(דגש על משוררים) להתמודדות נפשית(דגש על דיפרסיה).
    באדם בעל נפח רגשי גבוהה הנתון לתגובות רגשיות רבות בעוצמתם ובתדירותם נוצר מתח פנימי כמעט תמידי המוביל לבלבול לעיתים תכופות בין הרגש שצף לבין ההחלטה המושכלת או נטייה אחרת שלעיתים שונה מזו שרגש צף מניע״

    עד כאן המאמר.

    למעשה מי שאנחנו ברוב רבדינו השונים מונעים טמונים וקבורים במוח הרגיש- המערכת הלימבית, שזו כפי המוזכר מורכבת מכמה איברים, למעשה המערכת הזו היא התודעה, הסיבה שהמוח החושב- הנאוקורטקס אינו מצליח לגבור עליה נעוצה בעוצמתה ובגודלה של המערכת הלימבית, לצורך המחשה מערכת זו מייצרת אנרגיה- חשמל, משם מונעים תגובת ההילחם או ברח הכה הכרחית לקיום האדם בעוד שהמוח החושב התפתח בשלב מאוחר יותר,
    העובדה כי המערכת הלימבית סגורה ובעצם ממחזרת ומעבדת נתונים מן הילדות מלמדת על חשיבות הילדות והחינוך והסביבה בה גדלנו והקשר שלה למי שאנחנו, ההורים, החוויות וכו הם שעיצבו אותנו יחד עם הנטייה הגנטית,
    כאן המקום להזכיר את את אימרתו של מייסד הפסיכולוגיה הקוגנטיבית פרוייד: ״ The child is the father of the man״ הילד הוא האבא של הבן אדם.
    אשר לכך העובדה כי יודעים אנו כי התנהגותינו אינה טובה ורוצים אנו לשנותה- אין זה מצליח, במצב אמת המוח הרגיש גובר, ישנם מספר כלים מצומצם שהפסיכולוגיה מציעה בכדי לחדור למבצר התודעה הזה וגם אז ניתן לסייע בחלק מועט וזה תלוי בהפרעה הספציפית אותה חפצים לטפל, אחד מן הדרכים למשל הינו היפנוזה.
    הזכרתי במאמר שאחד הדרכים לטיפול בחרדה הינו חשיפה, התעמתות ומפגש עם הפחד, היות אדם רגיש כפי שכתבי הוא מפחד מאוד, התעמתות עם הפחד יש בכוחה לרכך ואף לגבור עליו וכך כאשר גברת על "הגרעין" התגובות הנובעות מן הפחד ירוככו, לדוגמה נניח שאני כאדם רגיש בין יתר חסמיי הרבים-אינני הולך לאירועים חברתיים למשל במסגרת העבודה, עלי לשבת עם עצמי וממש להתרכז, אני המטפל של עצמי, לדמיין בראש את האירוע כולו פרט אחר פרט-ממה אני ירא מהשלב הראשון ועד האחרון, כשאתם מדמיינים מאורע ממנו אתם נרתעים-הוא מצתייר בראש כפי שאתם נרתעים ממנו, שלא כמו בזמן אמת בה המערכת הלימבית-הרגש-יגבר כאן בדימיון המוח הרגיש נשמע ונשקל, ברגע שתהיו קשובים לדמיון שהוא למעשה מצתייר כפי שאתם רואים את המאורע-מאורע שבו יש משהו שאני מפחד ממנו, תפשיטו אט אט שלב אחר שלב ממה אתם מפחדים, מה במאורע הזה הוא גרעין הפחד, האם זה שמא ילעגו לכם או יביטו בכם בעין לא יפה? האם זה כי אין לכם עם מי להתחבר שם? וכו', הקפידו להיות כנים עם עצמכם ולא לתת לרגש לדחוק בכם "אל תתקרב לשם בכלל יש המון סיבות" סיבה אחר סיבה הפשיטו היטב, התמודדו עם כל שאלה וחשש שעולה- מה הסיכוי שמישהו ילעג? אנשים באו לשם באותה מטרה משותפת אף אחד לא במטרה לבחון ולנעוץ בי! והיה אם מישהו יעיז האם אתן לאדם להכות בי ככה סתם? מובן שלא ומדוע שאתן לאדם ללעוג בי ככה סתם?!, אם מישהו יתבונן – הוא לא מתבונן רק עלי אז שיתבונן, "לא אמות מזה" "מה יש לי להפסיד" וכן על זו הדרך, למעשה אתם נחשפים לפחד ומתעמתים איתו, כמו שלא יוצאים לקרב בלי להתאמן ולהכיר את האוייב כך קשה לגבור על רגש ודפוס התנהגות בזמן אמת.
    כוחה של שיטת החשיפה הוא ביכולת שלכם להתרכז עם עצמכם ולהיות כנים תוך הפרטה של הרגש על כל תגובת השרשרת הרגשית(אני מפחד לצאת עם חברים כי ישאלו אותי שאלות שבהם אני חריג-אז אני מפחד מלהיתפס כמוזר ושונה-אז אני מפחד ממה שאחרים עלולים לחשוב עלי-אני מפחד מפגיעה, למה שאפחד ממה שאני? מישהו באמת יעיז לפגוע? מה אכפת לי שמישהו יחשוב עלי כזאת וכזאת, איך אני מתגבר על החשש? אם אשדר ביטחון -משמע לא אחשוש ממה שאני כבר ניתחתי ומכיר- אז לא אשדר מוזרות ותשומת לב חריגה וכו) קשה לנקוט דוגמאות ספציפיות באשר כל אחד ופחדיו וחששותיו שלו כך גם "התשובות" אותם יספק לעצמו.
    עצם ההפרטה וההתמודדות הספציפית עושה אותכם יותר מוכנים גם בהעדר תדובה ספציפית לפחד, כך אתם יודעים יותר ממה אתם מפחדים באירוע כולל, שלא כמו במצב שאינכם יודעים ממה ואז כל האירוע הוא מוקצה-פה אתם יודעים איפה המוקש נמצא ואולי גם איך לפסוח עליו וממה הוא מורכב ואולי הוא בכלל פיקטיבי.
    נחשיפה העצמית טובה לכל אדם אף גם לכעסים, כשאנו מתפרצים על אדם לרוב יש סיבה ומניע נסתר שהוא תוצאה של מטען קודם, מטען שיכול שיהא מורכב מדעות קדומות או פשות אנרגיות שליליות, הכנות העצמית לאמור: למה אני כועס על פלוני? האם זה באמת כי מפריע לי שחתך אותי בכביש? האם אני לא עושה כך? האם העובדה שהוא חתך אותי באמת גרמה לי הפסד ממשי? יכול להיות שזה סתם אגו, ואם ברכב שחתך אותי הייתה נוגת אחותי? וכן על זו הדרך.
    אין תכתיב ספציפי-זה עניין של כנות עצמית ויכולת ניתוח, כך אנו מתעמתים עם דפוסי התודעה וממחזרים אותם בצורה מתוקנת יותר, בהתחלה זה פותר או מסייע בקצת בדבר מה אט אט הביטחון עולה, תחושת "המוקצה" והתפיסה העצמית שהשרשנו לעצמנו שאני "חריגים" מתפוגגת אט אט.
    בהצלחה לכולם-אורי: orya_785@walla.com

  6. כיף לקרוא מישהו שמתאר לי את עצמי כפי שאני חווה אותי 🙂 לגבי הפיתרונות, לא התחברתי – אבל אני מניח שזה אישי לכל אחד. כרגע אני הולך למטפלת מעולה ועובד איתה על דברים אלה בין השאר, היא זו שחשפה אותי להגדרה של HSP שבעצם הביאה אותי לכאן.
    אחד הדברים החזקים שאני מקבל מפרסומים כאלה שיוצאים באתר הוא ההבנה שזה לגיטימי. התחושות שלי, הזהירות, ברגישות וכן, אפילו הפגיעות. לגיטימי לחוש מוצף ולהתמודד עם זה על ידי דברים כמו – לעצום עיניים או לצאת החוצה באמצע פגישה לנשום אויר ולהיות קצת לבד כשאני חש בזה צורך. מנסיוני הקצר בהתמודדות כזו, זה ממש ממש עוזר!

  7. שלום
    דבר ראשון תודה רבה אני חושב שהצגת את הבעיות באופן מושלם( או קרוב לזה).
    לצערי אני חושב שיש קצר בין הבעיות לפתרון.
    אני אסביר מגיל קטן מאוד הייתי שונה בכמעט כל הדברים שצויינו פה בעבר.הבעיה הגדולה שהקב"ה נתן לי לא רק רגש מפותח אלא גם מח שהפך אותי לסירוגין למרכז ה"מופע"(תשומת לב שרק יחלתי שתיגמר)שירתתי בצבא באחת היחידות המובחרות ותאמיני לי שאין שאין שום מילים לתאר מה עברנו שם.
    הקצר שאני חושב שעובר בין הבעיה לפתרון שהצעת הוא ש(עד כמה ששייך שאדבר בשם רבים)רובנו לא יכולים ליישם את המושג נתק חלקי.ונתק מלא אותו תרגלתי בפנימיינ צבאית ואז בצבא-אותו אף אחד לא רוצה.עד כמה שסובלים ומוטשים ואין כח כיף להרגיש האלטרנטיבה מפחידה אותי היום יותר מכל.
    ולגבי הרעיון של ל"הגדיר מחדש"
    כל ההוויה של אדם רגיש במיוחד שאף שהגדיר בשכל שהדבר לא נורא כל הגוף מרגיש אחרת.ולא כלכך קל לעבוד עליו ואולי עדיף שלא.
    אשמח לקבל פיתרון אחר או הסבר אם טעיתי.
    עד היום הדבר היחיד שנראה שיכול לעזור זה בית ביתי חם ואוהב.גם אם לא למעשה, מסתפקים בתאוריה

    . לתאר חלק ממה שעברנו שם.
    הקצר טמון בטעות שאדם רגיש מאוד (עד כמה ששייך לאדבר בשם רבים

  8. מסכימה עם רוב הדברים שכתבת. אכן, חייהם של אנשים רגישים קשים מאוד ולעיתים, אם אין תמיכה מתאימה , הם קשים ללא נשוא. אני חושבת שמה שעזר לי תמיד זו האופטימיות שלי והאמונה שהמצב ישתפר ויהיה קל יותר בעתיד. למדתי עם הזמן שזכותי להיות מי שאני ומה שאני ואני לא צריכה ולא חייבת להידמות לאחרים. זה נתן לי הרבה יותק כוח ושלווה, כי כשאתה מקרין משהו כמו – קבלה עצמית זה עובר גם לסובבים אותך. עם זאת פה ושם כמובן שאתה גם נפגע, אך אתה גם לומד להתרחק מאנשים שטחיים שמי שלא חי ומתנהג כמוהם – הוא יוצא דופן, כפועל יוצא מכך אין לי הרבה חברות, אך אלה שאני כן בקשר איתן מקבלות אותי כמו שאני וטוב לי בכך.
    יש לי שני ילדים גוגרים, ולצערי אחד מהם ירש ממני את הרגישות הגבוהה ואני רואה איך הוא מתמודד עם זה…אבל אני יודעת שרגישות היא לא חולשה, אתה יכול להיות רגיש ועם זאת חזק ומתמודד.
    הכי חשוב, נראה לי לדעת שיש עוד אנשים כמונו החווים את העולם באופן דומה – זו בכל זאת נחמה קטנה

  9. קראתי את מה שהעלית כאן ובאמת אנשים רגישים פוחדים יותר ממצבים בחיים
    ילדים רגישים שההורים תומכים בהם ונותנים להם בטחון, כשיתבגרו יהיו יותר בטוחים
    בעצמם ובעולם למרות הרגישות הגבוהה שלהם.
    מי שלא קיבל את זה בילדות צריך לעבוד קשה על הפחדים שלו.
    להיות בקשרים עם אנשים זה להיות חשוף ופגיע, זה כולל את כלל האנושות
    אבל אנחנו הרגישים מתקשים יותר בענין.
    בכלל ענין של תמיכה סביבתית חשוב לכל אדם רגיש, ותמיכה של מישהו שמרגיש
    כמוך ומבין אותך כי גם הוא כזה, זה נורא חשוב.
    הפוסט מעניין וחשוב , ופה ושם נשמע ספרותי אז כן כדאי אולי אם תעלה פוסטים
    נוספים שתפשט כדי שיהיה יותר קל לכלל האנשים.

  10. מעניין מאד, דורש המשך או אימון אישי על הצעותך למיתון התחושות הקשות של האנשים הרגישים מאד.
    אני תוהה האם יתכן שהתכוונת שיש לכמת מהמילה כמות, ולא לקמט מהמילה קמט בבגד, אבל אולי אני טועה.

  11. כל הדוגמאות שהבאת כמעט היו לי כמו כדורי ברזל קשורים לרגליי בשלשלאות מרשרשות.
    כל צעד קשה מהמשקל, וצליל השלשלאות מזכיר לי בדיוק מהם הקשיים.
    אבל לא תמיד ההכרה בהן מובילה לפתרון.
    אני מצאתי את הדרך להישאר "אני". רגיש לסביבה ולעצמי, אך עם זאת יותר חסין.
    "שיפורי" תוכנה להתגברות על מכשולים נקדותיים.
    החיים נראים כך הרבה יותר נעימים. חבל לי שלא עשיתי זאת לפני שנים, לפני שבזבזתי כמה שנים טובות מחיי לריק.

    חיים יפים לכולם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s