החזון של העמותה "הבית לאנשים רגישים מאוד" שעתידה להבנות

הבית לאנשים רגישים מאוד

 מאת: ביאטה שבון יהב, מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד, עורכת אתר הקהילה, תרפיסטית גוף-נפש, מתמחה באנשים רגישים מאוד

מבוא

אנשים רגישים מאוד הם בעלי מערכת עצבים הרגישה יותר לפרטים בסביבתה. הם נוטים להיות יצירתיים ואמנותיים מאוד, בעלי אינטואיציה גבוהה, בעלי יכולות אמפטיה ואכפתיות גבוהות, עם מודעות גדולה לזולת ונטייה לחיפוש דרך להתפתחות רוחנית. מתן הלגיטימציה לתכונה של רגישות גבוהה וטיפוח הקהילה של אנשים רגישים מאוד עשויים לאפשר לאנשים אלה להיות המנהיגים השקטים של החברה – היועצים והמדריכים לו אם רק בקבוצות קטנות – המשפחה שלנו, חוג חברים, חוג עמיתים לעבודה.

באפשרותם לסייע לטפל בבעיות של החברה המודרנית כגון הקצב ההולך והגובר של החיים, עודף גירויים, לחץ וסטרס, בדידות וניכור בין בני אדם והידרדרות הכישורים החברתיים של הנוער בעזרת התכונות בהם ניחנו: רכות, הקשבה, רגישות הדדית, התחשבות, קבלת האחר והשונה, שיתוף פעולה, עזרה ותמיכה הדדית, כבוד לצרכים אישיים, יכולת לבנות מערכות יחסים בעלות משמעות, עומק ואינטימיות.

אנשים רגישים מאוד

ד"ר איליין ארון, פסיכולוגית קלינית (Ph.D.) וחוקרת מארצות הברית, אישה רגישה מאוד בעצמה, טבעה לראשונה את המושג – "אדם רגיש מאוד" (The Highly Sensitive Person ) לפני כשלושים שנה. במסגרת מחקרים מדעיים, עבודתה הקלינית עם מטופלים ובחייה האישיים היא מצאה, כי רגישות גבוהה היא סוג של טמפרמנט מולד אשר מועבר גנטית.

אנשים רגישים מאוד מהווים כ- 15% עד 20% מהאוכלוסיה והם אלה שנולדו עם מערכת עצבים הרגישה יותר לפרטים בסביבתה. מוחם של אנשים כאלה מבצע עיבוד מידע ברמה הרבה יותר מעמיקה מאשר מוחם של אנשים אחרים. ואכן לאחרונה, המחקרים הראו, כי מוחם מאורגן ומתפקד בצורה שונה.

בספרה" אדם רגיש מאוד" שנהיה לרב מכר בארצות רבות, ד"ר ארון מציינת, כי אנשים רגישים מאוד נוטים להיכנס למעמקי הדברים ולחוות אותם בצורה עמוקה יותר. הם נוטים להרהר יותר על כל דבר ולמיין את הנתונים לאבחנות מעודנות יותר. לשים לב לניואנסים. הם טובים במיוחד בקליטת הרגשות של האדם, אפילו אלה שאדם זה אינו מודע להם, והרמזים הנמצאים באוויר ושלא נאמרים. הם הראשונים שמזהים מה כדאי לשפר בתחומים מגוונים.

אנשים רגישים מאוד נוטים להיות יצירתיים ואמנותיים מאוד, בעלי אינטואיציה גבוהה, בעלי יכולות אמפטיה ואכפתיות גבוהות, עם מודעות גדולה לזולת ונטייה לחיפוש דרך להתפתחות רוחנית. יש להם חיים פנימיים עשירים ורב ממדיים בשל יכולתם לחוות דברים בצורה עמוקה מאוד. בדרך כלל הם היועצים, אנשי המחשבה וההגות והמנהיגים הרוחניים והמוסריים של החברה.

בשל המודעות לפרטים רבים ולדקויות, אנשים רגישים נוטים לגירוי יתר והצפה תוך זמן קצר, וכן לתגובות רגשיות חזקות. לכן, גירויים רבים מדי, רעש והמולה גורמים להם לתפקד באופן פחות מיטיב עם עצמם ועם סביבתם. בנוסף, אנשים רגישים חווים קושי לבצע משימות באווירה של לחץ וסטרס כשמוקצב מעט זמן או כמה משימות במקביל בזמן קצוב.

אחד הקשיים הגדולים של אנשים רגישים הוא יחס ביקורתי כלפיהם בחברה. הם פחות מוערכים בחברה ופעמים רבות מכונים בביקורתיות ובזלזול כפגיעים מדי, רגישים מדי או נוירוטיים. כתוצאה, אנשים רגישים מאוד חיים עם תחושת אשמה והרגשה שמשהו לא בסדר איתם.

הבעיות בחברה המודרנית

1. קצב החיים, עודף גירויים, לחץ וסטרס

החברה המודרנית בה קצב חיי היום יום הולך וגובר, עם פופולאריות של כל דבר בולט וצועק נוטה לעודד ולקדם דווקא את אלה שהם פחות רגישים, פחות עדינים, בעלי יכולת לקדם את עצמם בכוחניות ואף אגרסיביות. כתוצאה, קצב החיים נהיה מהיר עוד יותר, הערך של האדם במקום עבודה יורד וכך חיי היום יום של האדם המודרני מתמלא בלחץ ובסטרס הולכים וגוברים. הדבר מביא להחלשה של המערכת החיסונית, עליה במקרי דיכאון וחרדה ובעיות רגשיות אחרות, חוסר בזמן איכות עם בני משפחה, החלשות קשרים חברתיים וכו'.

פרופ' יורם עשת, מומחה לאוריינות דיגיטלית מהאוניברסיטה הפתוחה, מדבר על המלכוד: "יש המון חידושים טכנולוגיים תכופים, אבל היכולת הקוגניטיבית שלנו אינה משתנה באופן דרמטי. על מנת לעמוד בקצב, אנחנו נדרשים לפתח מספר מיומנויות קוגניטיביות ורגשיות. אחת מהן היא היכולת לסנן אינפורמציה, ומחקרים מוכיחים שזו רק הולכת ויורדת.

השנייה, לעשות מולטי-טאסקינג, כלומר לבצע מספר פעולות במקביל, והיכולת השלישית היא מעבר מהיר ממשימה למשימה.  אנשים שלא יצליחו להדביק את הקצב עלולים לחוות תופעות פסיכולוגיות שליליות, כגון עלייה ברמת החרדה, דיכאון ועוד".

אנשים רגישים מאוד הם בדרך כלל הראשונים החשופים לבעיות אלה. לכן, הם גם אלה היכולים לתרום מהפתרונות שמצאו לצורך שיפור איכות חייהם. אך מכיוון שהם נדחקים הצידה, הם מתקשים להשפיע לטובת שיפור המצב.

בספרה, "ילד רגיש מאוד", ד"ר איליין ארון כותבת:

"מאז ומתמיד שימשו אנשים רגישים מדענים, יועצים תיאולוגים, היסטוריונים, עורכי דין, רופאים, אחיות, מורים ואומנים… אבל היום אנשים רגישים נדחפים יותר ויותר החוצה בכל התחומים האלה. מצב זה נוצר ע"י המעגל שמתחיל עם השתלטותם האגרסיבית ה"לא-לרגישים" על תפקידיהם של מקבלי החלטות; בגלל הטמפרמנט שלהם, טבעי הדבר שהם מפחיתים מערכה של קבלת החלטות זהירה , ומעדיפים רווחים קצרי טווח או תוצאות ראוותניות על דאגה מתונה ושקולה יותר לאיכות עיקבית ותוצאות ארוכות טווח."

 מתן הלגיטימציה לתכונה של רגישות גבוהה וטיפוח הקהילה של אנשים רגישים מאוד עשויים לאפשר להם לתפוס את מקומם הטבעי בחברה ולהביא לאיזון טוב יותר בחיי היום יום של החברה.

2. בדידות וניכור בין בני אדם

העוצמות הגבוהות, הרעש, הקצב המהיר של החיים, עודף גירויים ומידע, הסטרס, הלחץ והטלפונים החכמים מגבירים את התופעה של בדידות וניכור בין בני אדם בחברה.

פרופ' יעקב רז, מומחה ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב,  מדבר על הצורך ללמוד לעצור לרגע – להתבוננות פנימית: "כמעט ואיננו מפנים זמן לשיח עם חבר לעבודה, עובד, מתחרה או שותף ופשוט מקשיבים לו, לשפת הגוף שלו, למצוקות שלו. חשוב לוותר על הצורך לכוון, ולרגע אחד לנסות ולהגיע לפשטות אמיתית. זה יכול להיות ברכיבה על אופניים, טיול בפארק או התבוננות בעץ, גם אם זה לא קשור למהלך חיינו".

לעצור, להתבונן, להרהר ורק אז לפעול – אלה הן התכונות המאפיינות אנשים רגישים מאוד. באפשרותם להציע סביבת חיים איטית ושקטה יותר שתאפשר לטפח יחסים בין בני אדם.

פרופ' רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך מאוניברסיטת בן גוריון, אומר: "אנחנו לא יכולים להכיל כל כך הרבה מידע. אוצר המילים מידלדל ואנחנו מדברים יותר קצר ומקוטע. כתוצאה מכך המידע הופך לפשוט ושטחי: אוצר המילים מידלדל, היכולת של צעירים לבנות משפט הולכת ונעלמת, ופחות אנשים יכולים לנסח מבנה מחשבתי עמוק.

זה משפיע גם על מערכות היחסים שנהיים שטחיים יותר. יש לנו פחות זמן לדבר עם אנשים, ולכן אנחנו מדברים יותר קצר ומקוטע. ואם עד לפני כמה שנים אדם הכיר כמה עשרות אנשים, הרי שהיום עם הרשתות החברתיות, הוא מחשיב מאות אנשים כחבריו. וברור שהוא לא יכול להתייחס אליהם באופן שבו נהג בעבר."

 מכיוון שאנשים רגישים מאוד מטבעם שואפים למערכות יחסים בעלות משמעות ועומק, קיימת להם יכולת לשמר ערכים אלה ולהעביר הלאה את הכישורים החברתיים שלהם.

3. הידרדרות הנוער

לפי מחקריו בשטח של תמיר לאון, אנתרופולוג יישומי וחוקר תרבות צעירה, יש יותר מקרי האלימות, האלימות המינית, הרוע והניצול הקשים בקרב בני נוער בחברתנו. הוא טוען, כי מתפתחת חברה חדשה שהיא א־ערכית. לפי דעתו, הילד יכול להיות תלמיד מצטיין ואף חייל בקרבי, אבל בחייו האישיים "הוא שטחי, אלים, נצלן, שוביניסט, אין לו באמת חברים טובים, ההסתכלות שלו על החיים היא מאוד מטריאליסטית ושטחית.

לא באמת אכפת לו מאף אחד, גם לא מהמשפחה שלו. אין לו  יכולת לקיים אינטימיות רגשית עם משפחתו הקרובה". בנוסף, אומר תמיר לאון, כי "היום לנוער אין שום אפשרות לעצור, לברוח או להתאוורר. הם כל הזמן סובלים ממה שמכונה  FOMO –

  Fear of Missing Out – הפחד הזה, שמשהו קורה בלעדיך... הם כל הזמן בסיטואציה חברתית, אבל ברשת. אבל התחליף הזה לא מספיק כדי לפתח מיומנות חברתית או אינטליגנציה רגשית. זה נתמך גם מחקרית, רואים ירידה באמפתיה.

באוניברסיטת מישיגן עשו מחקר עצום, שהראה שהסטודנטים של היום אמפתיים ב–40% פחות מהסטודנטים בעשור הקודם ובזה שלפניו. אנחנו רואים יותר ויותר מקרי אלימות קשה. נער פוגע בנער אחר לא כי הוא רע, אלא כי הוא לא מרגיש שהוא פוגע בו. הוא לא יודע שהוא פוגע בו. "

גם כאן לאנשים רגישים מאוד ישנו תפקיד חשוב. מכיוון שהם ניחנו באמפתיה, יכולת להקשיב ולזהות טוב יותר את הצרכים של הזולת, השאיפה לפיתוח יחסים בעלי משמעות ועומק, באפשרותם לגדל ילדים של עצמם וכן לעבוד עם ילדים ובני נוער ברוח של ערכים כמו : רכות, הקשבה, רגישות הדדית, התחשבות, קבלת האחר והשונה, שיתוף פעולה, עזרה ותמיכה הדדית, כבוד לצרכים אישיים, יכולת לבנות מערכות יחסים בעלות משמעות, עומק ואינטימיות.

ייעודם של האנשים הרגישים מאוד

מתן הלגיטימציה להיות רגיש מאוד הוא לא רק האפשרות לשחרר מהאשמה אלפי אנשים רגישים אלא גם הזדמנות מיוחדת עבור החברה כולה. ההכרה ברגישות גבוהה מאפשרת להביא אל העולם את כל אותן המתנות שבהן ניחנו האנשים הרגישים. זוהי תקווה לאפשרות ליצור חברה מאוזנת ובריאה יותר בה ערכים כמו אמפתיה, אכפתיות ואנושיות הם הבסיס לקיומנו.

באופן כזה, אנשים רגישים מאוד עשויים להיות שליחים בתוך חברתנו – המנהיגים השקטים שיודעים לעצור, להתבונן ולהרהר ורק אז לפעול. אם נכיר את הצרכים שלנו ונכבד אותם, אם נטפל בעצמנו ונשקיע בריפוי הפצעים שלנו כדי שתהיה לנו אנרגיה להיות מי שנולדנו להיות – היועצים והמנהיגים הרוחניים של החברה לו אם רק בקבוצות קטנות – המשפחה שלנו, חוג חברים, חוג עמיתים לעבודה – נוכל לסייע לגדל דור ילדים ונוער בעל ערכים משמעותיים עבור חברתנו:

רכות, חמלה, הקשבה, רגישות הדדית, התחשבות, קבלת האחר והשונה, האטה בקצב החיים, טיפוח מערכות יחסים – העומק שבתוכם והאינטימיות, שיתוף פעולה, עזרה ותמיכה הדדית, כבוד לצרכים אישיים, יצירתיות ואמנותיות, עומק ועושר פנימי.

 המטרה של הקמת העמותה – "הבית לאנשים רגישים מאוד"

איחוד הקהילה בארץ, היכרות עם תכונה של רגישות גבוהה, מתן לגיטימציה לתכונה, רכישת כלים לפיתוח חוסן פיזי ונפשי, טיפוח הכישורים והקמת פרויקטים חברתיים בעזרתם אנשים רגישים יוכלו לסייע בטיפוח איכות החיים של החברה באופן כללי וחינוך ילדים ונוער בפרט.

הפעילויות המתוכננות העמותה:

• מפגשים חברתיים
• הסברה – קידום המודעות לרגישות גבוהה ומתן הלגיטימציה לתופעה
• הרצאות וסדנאות – מתן כלים לעבודה עם רגישות גבוהה
• תמיכה נפשית – טיפול ויעוץ עבור חברי הקהילה בתחומי חיים שונים כגון זוגיות, מציאת עבודה, ילדים רגישים מאוד וכו'
• הקמת מאגר בעלי מקצוע רגישים מאוד
• פרויקטים – קידום צרכי החברה בתחומים כגון איכות החיים, חינוך ותקשורת עם ילדים ובני נוער וכד'
• עידוד המחקר בתחום