הרהורים, מאמרים

האם האנשים הקרובים לנו הם קרובים לנו באמת?

קרב מגע / אביעד גוטפריד

כשהייתי ילד בבית ספר יסודי, כל תחילת שנה היו מגיעים כל מיני אנשים שמפעילים חוגים אחרי צהריים. כל אחד היה עושה הרצאה של רבע שעה, ומשכנע את הילדים לבוא לחוג שלו. הפלאיירים אז היו פחות פרסומיים אלא יותר אינפורמטיביים, חלק מהם היו רק בשני צבעים. אבל המדריך לקרב מגע לא רצה למכור לנו שום דבר, ככה לפחות זה היה נראה. הוא רצה ללמד אותנו לדעת, להבין, להקשיב לעצמנו. "יש אנשים שהתסכול הכי גדול שלהם הוא כמה הם קטנים ביחס לכל העולם", הוא אמר.

'אני אחשוב על זה'. "שלא תעיז".

"תדעו, שאם מישהו ממש קרוב אליכם, זה יכול להיות רק משני סיבות: או שהוא מאוד אוהב אתכם או שהוא מאוד שונא אתכם". הדברים שלו כנראה נכונים, אבל לרוע המזל אתה לא תמיד יכול לדעת אם מי שקרוב אליך אוהב אותך או מזיק לך. אין ספק שמי שאתה מרשה לו לחבק אותך יכול לתקוע לך סכין בגב, אבל למה שמישהו יעשה דבר כזה? האמת היא, שאדם שהוא אויב גדול של עצמו, לא תמיד יכול להיות חבר טוב שלך. בחיים הפרטיים שלי היו מספר מקרים של אנשים שהיו חברים טובים מאוד אבל הסבו לי את הנזק הרב ביותר. וזה האבסורד הגדול.

"אם מישהו נותן לך סטירה, שבור לו יד. נותנים לך בעיטה? שבור את הרגל". אם נעזוב לרגע את הצד המשפטי, שבדרך כלל משמש כעלה תאנה למי ש"לא מחזיר" אף פעם, זה נראה כל כך נכון. ויש הרבה מן האמת בהיגיון הזה. אם הייתי שובר יד, (אפילו במובן המטאפורי), לכל מי שאי פעם תקף אותי, לא הייתי צריך לסבול מתחושות רעות כלפי העולם וכלפי עצמי. כשילד מקבל מכות שוב ושוב, במקום להגן על עצמו הוא לומד להגיד לעצמו: 'אולי זה מגיע לי'. בנקודה הזאת, הוא כבר למד את השיעור הקשה ביותר בחייו. מכאן ואילך שוב ושוב הוא ימצא את עצמו במצבים בהם מכים אותו, מציקים לו ומונעים ממנו ליהנות מהדבר הכי יפה בעולם – הוא עצמו. ואם לא די בכך הוא יקיף את עצמו בחברים טובים שידאגו תמיד שירגיש חוסר ערך.

יכולתי להבחין באמת הפשוטה הזאת רק בזמן האחרון. אחרי תקופות ארוכות בהם הייתי שרוי בדיכאון, ותחושות שליליות לגבי החיים ולגבי עצמי, החלטתי לעשות שינויים משמעותיים בחיים שלי. תוך מספר ימים מאותה החלטה מדהימה, התחלתי להרגיש מצויין, הדיכאון נעלם, המוטיבציה לפעול עלתה, נראיתי חזק יותר ושמח יותר. מה עשיתי? שיניתי את התזונה שלי מן הקצה אל הקצה: בלי קפאין, בלי לחם, בלי מוצרי חלב. הגוף שלי שהיה מורעל, ממש, מכל מיני חומרים לא הגיב טוב. חשבתי שהבעיות נפטרו, צדקתי, אבל לא לגמרי.

שיחת טלפון מידידה שרוצה לבוא אליי להקלטות, היוותה מראה לחלק הסמוי מן העין של תחושת חוסר הערך שלי. אותה בחורה גורמת לי להרגיש טוב בחברתה לפחות חלק מהזמן. בשאר הזמן היא מתקיפה אותי ומעירה לי על כל דבר שאני עושה כמעט. כל דבר שאני אומר, פוגע בה, ההתנהגות שלי מפריעה לה, היא אומרת שאני פוגעני, היא משחקת בי כמו שק חבטות. אבל משום מה אני לא בורח, אני נמצא שם מחכה שהקרקס יסתיים. איך זה יכול היה לקרות לי עכשיו, כשאני בוגר, ומחוזק יותר?

עכשיו זה ברור לי. כשמצאתי את עצמי במלכוד הזה, שגרם לי הרגשה כל כך רעה, לא נעזרתי באף אחד, וגם לא "ברחתי" משם. הילד הקטן חזר שוב על אותן מילים: 'אולי זה מגיע לי'.

כל אדם יכול לקרב מגע מאנשים שהוא אוהב ונעים לו איתם, או לקרב מגע מאנשים שפוגעים בו 'בטעות' ומרעילים אותו. אבל הקושי האמיתי, גם בקרבות גדולים, הוא היכולת לנתק מגע וללכת, בלי להרוויח כלום. הצלחתי די בקלות לנקות את הגוף שלי מכל הרעלים שאכלתי, אבל הרעלים הרגשיים עמוקים יותר. עכשיו אני יכול לנקות גם אותם.

למרות שבמכשיר הסלולארי שלי, אני יכול למצוא אנשים רבים, שאוהבים אותי באמת ואני יכול ליהנות בחברתם, אני מקיף את עצמי באותם אנשים קטנים שמקטינים גם אותי כדי שלא אעזוב אותם.

עכשיו אני יכול לצרוח בקולי קולות: זה לא מגיע לי !

אביעד גוטפריד.

27 תגובות על ״האם האנשים הקרובים לנו הם קרובים לנו באמת?״

  1. שלום ניסן
    תודה .זהו הנתון שגם אני הגעתי אליו .אגב איו לי כוונה להרויח וגם לא לתבוע .רק לצאת מזה בשלום ועל הרגלים.
    השאלה היא קשה .כי התקשורת פגומה .ודיבורים לא יובילו לשום מקום .ואולי יגרמו יותר נזק
    מקווה בשבילך שהזמן השתנה לך לך טובה .!
    חיים

  2. היי לכולם
    כל כך היזדהתי עים מה שכתבת שזה מדהים עברתי את אותו דבר עים בת זוג
    שהבאנו ביחד ילד לעולם היינו 6 שנים ביחד 6 שנים שבהם גוועתי לאט לאט וקמלתי רק בגלל נוכחותה המרעילה.עד שלא עמדתי בזה יותר הרגשתי שאני עומד לשים חבל.מה שלא קלטתי גם בהתחלה שבעלה הראשון התאבד פשוט לא יחסתי לזה חשיבות היום אני מבין שיש בעולם אנשים שהם אנטי חברתיים הם בערך 20% מהאוכלוסיה כל מטרתם היא לעצור אנשים אחרים מלהיתפתח כי לפי תפיסתם ברגע שמישהוא אחר מיתפתח הוא מהוה איום עליהם והם חיבים לעצור אותו.אלו אנשים שעסוקים ברכילות ובלהסיט אנשים אחד נגד השני בהפצת שמועות וביצירת תוהו ובוהו בסביבתם.אנשים בסביבתם בדרך כלל חולים עצובים מדוכאים.אחד מתכונות האופי המסוכנות ביותר היא העוינות הסמויה אלו הם אנשים שמבחוץ מחייכים אבל מאחורי הגב שלהם יש להם סכין מאוד חדה שמוכנה להיכנס לפעולה ברגע שהם מזהים קורבן שרוצה לצמוח מעבר למסגרות שהם קבעו לעצמם,שמעבר למיסגרת הזאת הוא מתחיל להוות איום עליהם ויש לעצור אותו בדרכים מאוד מתוחכמות שבו הקורבן לא ישים לב למה שקורה איתו הוא רק יתחיל להרגיש חולה עצוב ומדוכא.רק כואב לי הילד שיצטרך לחיות במישטר של טרור ודיכוי.
    מאחל לכל הקהילה תעצומות נפש והרבה אור

  3. שמחתי ושימחתי,
    טעיתי והטעיתי,
    עזרתי ונעזרתי,
    אהבתי ונאהבתי,נתתי וניתן לי,
    פגעתי ונפגעתי,
    שיתפתי ושותפתי,
    כאבתי והכאבתי,
    כי מה אני? בסך הכל בן אדם בשר ודם.
    כולנו טועים ומטעים לעיתים,
    כי כולנו, כולנו דומים.
    אורית מ.

  4. לאביעד מוקדש רק לך :

    הי ברוש תמיר ויפה,
    אל תרגז
    על השיחים הנמוכים ושפלים
    אל תכעס
    הם אולי , רק מקנאים.
    אבל תהיה לידם
    כדי שיהיה גם לך
    גזע עמוק ויציב
    למטה באדמה השפלה
    אבל לעולם , אל תשכח ! יחיד אהובי,
    שאתה ברוש!
    ושהם שיחים!
    שאתה אחד, ושהם שונים.
    תתערבב , אבל גם אַל תתערבב לעולם
    תעשה מה שתרצה ,
    לא מה שהם!
    אל תפחד להיות עוד תמיר !
    לעולם תהיה אתה!

  5. המשפחה שלי שהיתה משפחתי בעבר הופכת אותי לקרבן הוריי מתעללים בי והעבירו אותי הסיוט הכי קשה כבר שנים רבות. אני יודע שזה רק אחד ממקרים של מציאות של חוסר רחמים של גילוי אלפי מקרים שיש בעולם. ובכל זה אני נואק. יש המון מקרים נוראים רצח , התעללות , אולי עבורך אני אחד מן המקרים אבל אני יודע טוב מאוד את הכאב בנוסף התעללות היא שבנוסף לעוול מנסים לשטוף לי את הראש שזה דמיון שלי והיא תופעה מוכרת במקרי התעללות ומנסים להפריע לי לספר כולל בדרך של הפחדה שכביכול לומר שאנשי מקצוע יאמרו שאני לא שפוי אם אספר. בזמן שכל שכל באור שמש יווכח במציאות הקשה והסבל שנגרם לי .אני כבר אדם גדול . אף אחד כמעט לא יודע . לא מאמין ולכן לא מעז לספר. אך עומדות בפניי 2 ברירות או לברוח ואין לי לאן. זה מקרה קשה ומזעזע של חוסר רחמים או לקחת את חיי ואינני רוצה אבל מרוב סבל כבר מה הטעם לסבל כזה ומר כזה בחיים אין כבר רצון או כח לצעוק הצילו יש ייאוש נוכח העוולה שהנני חווה וחי . מבין לאט כמעט אף אחד לא אכפת כמעט כל אחד דואג לעצמו

  6. אחי
    לאן אני ילך
    לבד בעולם
    גם האגו מרוסק
    כשאין מי שתומך
    חשבתי על זה הרבה גם על אברהם ועל "לך לך"
    ולפעמים הייתי יכול אפילו לחוש בצו הקורא לי בתוכי בצער
    "לך לך" המבקש להציל לשחרר אותי
    ואילו אני טענתי לעברו
    "לאן אלך?"

    חוזה לך ברח
    הלילה הוא אפל כל כך

    דיברת נכון
    המשפחה שלי פגעה בי הכי קשה
    אך לא רציתי לדבר על זה
    כי מי מתגאה בגורל מכאיב
    ערירי אנכי ולאן אלך מכאן ?

    לאן ?

    תודה שהארת את עיניי
    כבר מרוב יסורים וסבל חשבתי שכל העולם דן אותי לנידוי ויסורים

    כסף אין לי כדי שיהיה לי מקום מחייה

  7. שלום לכולם,
    לפעמים אנשים עושים מעשים רעים כי רע להם, לא בגלל שהם רוצים להיות רעים. הגישה הבודהיסטית טוענת שבכל אדם יש גרעין של טוב, רק שלפעמים צריך לקלף הרבה שכבות כדי להגיע אליו. אחת הדרכים לעשות את זה היא להשתדל להקרין החוצה את הטוב שלנו – זה בהחלט משפיע, אם כי יהיו תמיד את אלה שיהיו עמידים לטוב שלנו, ומהם עדיף להתנתק. אגב, לפעמים גם אנחנו עושים רע לאחרים כי רע לנו – ואנחנו חייבים להיות רגישים לסימני מצוקה שאנחנו גורמים לאחרים. מקווה שהועלתי. יהונתן.

    1. שלום לך צליל.

      תודה רבה לך,
      אני שמח שאהבת את המאמר.

      אם הדברים שלי נוגעים ללב של מישהו אחר זה משמח אותי.
      יש דברים דומים גם אצל אנשים שונים זה מזה.

      תודה רבה צליל,
      אביעד גוטפריד.

  8. רוני אני שמחתי לקרוא מה שאת כותבת
    מעולם לא שיערתי שאהיה "אלרגי" באופן אנרגטי בצורה כל כך חזקה גם לבני אדם , בצורה כל כך בוטה וחזקה…הרבה יותר מריחות חזקים חיות מפחידות וכו'.. "הרי לא ניתן להתגרש מבני משפחה" רוני יקרה אהובה זה בדיוק מתאר את הלבטים שלי
    לפעמים נולדים לגורל כזה הפכפך
    ואולי הכוונה הגדולה היא לשנות מקום סביבה אווירה גם אם זה כרוך בעזיבת כל המוכר בחיים וגם בית ההורים , כי לפעמים עבור כמה אנשים הוא המקום הכי מכאיב וכואב

    הרי לא נולדנו כדי להתייאש,להפסיק לחפש
    אביעד
    הסיבה שפגעו בך היא כי יצר לב האדם רע מנעוריו . זה רע של האנשים שפגעו בך. ואנשים כאלה ממילא אתה לא צריך. כי מי צריך מישהו רע , אולי הם עוד יזדקקו לך אבל עבורך זה רק אות שממילא אתה לא צריך מי שפגע בך בכל אופן כי מי צריך מישהו רע. עדיף ללכת למדבר לבד מאשר להיות עם אנשים כאלה שהשהיה במחיצתם פוגעת וכואבת מלענה .אתה נשמע אדם אוהב, ועל פניו לא מגיע לך יחס כזה

    אביעד צדיק , אל תשים לב לאנשים קטנים וחסרי רחמים ,
    הם רק אנשים – תתמקד ותחפש את האהבה שיש בעולם ותשמח בה לשרות בטוב במצב אופטימלי , יש הרבה בעולם העולם גדול , כיום העולם אחד , עלינו לעזור אחד לשני כי כל מה שיש לנו זה אחד את השני ….. הרבה אנשים לא מבינים את זה וחיים באנכיות פוגעים בך אבל אתה לא צריך אותם אתה כנראה גדול מזה.
    כנראה עליך למצוא אנשים אחרים גדולים יותר, אבל לא להתייאש מעצמך. כי זה לא אתה אשם אלא בני אדם בעלי חסרון. מה ? רק בני אדם

    אני לא יספר את הסיפור שלי במקום זה אבל הרבה אני חש כמו "קדוש מעונה" – אדם הסובל בלי עוול מכל צד גם מצד החברה ומכל מיני כיוונים
    כמו שמדיום אחת אמרה בעבר
    אולי גם אתה מן הסתם אולי חש כך
    זה כל כך כואב ואני לא יכול לדבר או לספר
    כי נועדתי לזה

    גרי דן

    1. גרי ידידי.

      אף אחד לא נועד להיות קדוש מעונה.
      יכול להיות שגדלת במקום קשה.

      אני אגיד לך משהו שיפתיע אותך, כי אולי אף פעם לא אמרו לך אותו.

      אבל אני חושב שהמשפחה שלך הופך אותך לקרבן.

      אתה דן את עצמך להיות קרבן, פשוט הפסק בזה כבר עכשיו.

      אתה יותר גרי או יותר דן, עכשיו תחליט!! הוקל לך, גם לי.

      ידידך אביעד.

      1. זכור גרי.

        כשמדובר בחייך אין פרות קדושות.

        אברהם אבינו עזב את ארצו, מולדתו ובית אביו
        כדי למלא את מצוות הקב"ה.

        הוא קיבל על זה את הכבוד להיות אבי עם ישראל.

        האם אתה יכול לנחש מה אתה תקבל??
        נסה ותראה.

        אביעד.

  9. דוד ידידי הטוב!

    תודה רבה על תגובתך המחזקת.
    קשה לתאר כמה שיפורים בתזונה שיפרו אצלי המון דברים.
    לפני שהצלחתי להגיד "זה לא מגיע לי", אמרתי "אולי זה לא מגיע לי"
    אחרי זה כבר הייתי בטח שלא.

    דברייך דברי חכמה ומחזקים מאוד.

    מרה שחורה היא בעצם נוזל בגוף, שעודף שלו גורם לדיכאון. (מעניין).

    חשוב להתחזק בכל מחיר, אף אחד לא סוחב פצועים על הגב.

    תודה רבה לך איש יקר,
    חיזקת אותי מאוד מאוד.

    אביעד גוטפריד,

    aviadyashir@gmail.com
    050-3373324

  10. אני אישית מכיר מקרוב את ההרגשה של "אולי זה מגיע לי"…. זה היגיון דפוק – תראה אל תיכנס לאמונות תפלות כי זה יכול לקרות במצבי חיים רגישים כאלה. תזכור : שהמציאות ההזויה זו לפעמים , ולא חשוב כמה היא נמשכה , היא דבר ארעי , בעתיד יהיה את האמת שפירושה הטוב כי מה כבר עשית לא בסדר ? לא נראה לי שהרבה . תראה במאבק בין הטוב והרע אנחנו עומדים .אל תנסה להבין את המציאות ההזויה זה רק מסבך. תמיד תחשוב חיובי לגבי העתיד , אל תחשוב אפילו במשמעויות של קארמה כי זה אולי קצת ידכא אותך אלא פשוט במובן של ראיה חיובית : מבט קדימה שאומר באמת "מציאות זו ארעית"

    ובינתיים עד שההזיה שאנו חיים בה תעבור אני רוצה שתלמד את זה:

    עוד 2 דברים שאני מייחל שתדע שאני עובר מנסה להבין. צריך ובסיס ללמוד לאהוב את עצמך במחיר הכל. הכוונה התנאי הראשון שתעדיף את אהבת עצמך קודם וגם על פני דברים אחרים שמתנגשים עם זה כי אתה הראשון. ואתה קיבלת את עצמך כדי להגן וגם לטפח את עצמך – איך מתייחסים לפרח? באהבה נכון משקים דואגים לו גם הנשמות שלנו פרחים שנתפסו באנרגיות הדחוסות ביותר על כדור הארץ עד ששכחו את מהותן.וכדי להחזיר לעצמך את הבוהק ובעצם להחזיר לעצמך את אהבת עצמך

    2. תזכור ותדע שגם אם כל העולם הולך הפוך ממך ואפילו נגדך עד שאין לאן לפנות וגם הקרובים ביותר מסבים לך נזק תזכור שאתה תבטח ותאמין בעצמך וגם אם תעמוד מול כולם לא תיסוג זכור כי "אחד היה אברהם" יחידי גם מול כולם ואת הכח הזה (הפנימי) תיישם , גם אם יקח זמן . זה דבר שאנשים במהלך ההיסטוריה למדו על בשרם , על הרבה מהם זה נכפה אבל היו אמיצים לעמוד מול הכל ולפתח עצמיות וחוסן. אולי זו תהיה הדרך שלך לפתח עצמיות מחוזקת

    לגבי הדאגה לגוף זה מעולה יש כל כך הרבה אפשרויות וכבר אמרתי לך מקודם לא ליסוג ולא להכנס אפילו לאמונות תפלות ופחדים "לא לפחד" . צריך לפתח את עצמך כישות יחודית ועצמאית ביקום. יש לך אפשריות מגוונות ורבות ליציאה גם אם זה "לבד" (אנחנו לעולם לא לבד) ללכת לים, לבילוי , לטיול בין בני האדם בגינות ירוקות לנקות את הראש ולנשום לנשום לריאות .

    לגבי המזונות ישר ישר כח למרה שחורה ודיכאון הייתי ממליץ על היפיריקום בכל צורותיו אם זה כדורים (REMOTIV) ובצורת טיפות גם ככה לקחת באופן קבוע זה טוב וזה סיוע מהטבע. אפשר לאכול פרוסות בצל חי בסלט זה גורם חיות ומגביהה את הפעילות של המערכות בגוף ומניסיוני עוזר למצב רוח חזק.
    אם המרה שחורה גורמת מחשבות לא רצויות תעזר בויטמינים B3 ניאצין C בכמות גדולה ואבץ

    אבל בנוסף העיקר זה לצאת , לא לשקוע לבד במרה שחורה אלא לגלות אותה לעולם גם אם זה לכאורה רק הצמחים והצומח

    מקווה שעזרתי

  11. וואוו! איך שהדברים הגיעו בדיוק הימים האלה, שאני מרגיש קטן. פתאום שמתי לב, שוב, שאני מרשה למנהלים שלי לפגוע בי, להתייחס אלי בחוסר כבוד, ואני עוד מתעקש להשאר בעבודה שברור לי שלא מכבדים אותי בה. אני ממש מתקשה להסתלק משם ומנסה לשכנע שאני בסדר. למי אני חייב את ההסבר והשכנוע הזה?

    תודה לכל מי שהביא את הדברים שאלה שעזרו לי לראות מה נכון לי לעשות, ומהר.

    ואגב, של מי השיר?

    1. אבי ידידי שלום רב לך.

      שמחתי כל כך לקבל תגובתך למאמר שכתבתי.

      השמחה שגדולה ביותר שלי ככתב בנושאים חברתיים היא לגרום להתעוררות
      אצל מישהו, להניע אותו לפעולה מעבר לעצמו. וזה נהדר.
      אני מאחל לך שתעשה את הטוב לך.

      כל פעם שמישהו ידרוך עלייך תגיד לעצמך, 'זה לא מגיע לי', ותפעל בהתאם.
      או שפשוט תנתק מגע, אפילו באותו רגע, הצד השני לא ישאר אדיש.

      הבוס הצעקן הוא בדיוק כמו הילד בארגז החול שצועק, "צאו מארגז החול".

      אתה לא חייב לצעוק, אבל אתה כן חייב לשמור על ארגז החול שלך.

      אביעד גוטפריד,

      aviadyashir@gmail.com
      050-3373324

  12. אביעד,
    מה שכתבת ונאמר כאן מאוד מובן גם לי, מתוך ניסיון חיי.
    תמיד, עוד מילדות ידעתי שאני אלרגית לכל מיני דברים, החל מריחות, פריחות, אבק ומזונות.
    אולם מעולם לא עלה בדעתי (עד לפני כמה שנים), שאני אלרגית גם לאנשים מסוימים.
    וכן, כשם שהמזונות שאני רגישה אליהם מרעילים אותי, כך גם האנשים הללו מרעילים אותי ומזיקים לי מאוד.
    אלא מה, מרוב ה"ידידים" שגיליתי שאני אלרגית אליהם נפטרתי, פשוט התרחקתי ונמנעתי.
    אולם מה עושים כשאלה באמת האנשים הקרובים אלינו ביותר, אלה שאוהבים להקטין, לא לפרגן , לתקוע את הסכין בגב ברגע הכי לא צפוי?
    מה קורה שאלה בני משפחה, כמו אמא, דודה, גיסים וכד'. מהם לא ניתן להיפטר.
    זה כל כך קשה, בכל פעם שיש לי לאינטראקציה איתם, למרות שאני משכנעת את עצמי שלא איכפת לי כבר, ומתנערת ועושה על עצמי הגנות, אחרי כמה שעות ההרעלה מורגשת היטב היטב בכל גופי.
    חוטפת מיגרנות איומות, בחילה, חולשה ורעד בגוף וכד'. בדיוק אותם הסימפטומים כמו שאכלתי משהו מזיק שאני אלרגית אליו.
    לבעיה זו עדיין לא מצאתי פיתרון.

    אולי יש למישהו רעיון?
    הרי לא ניתן להתגרש מבני משפחה…

    .

    1. ואוו ואוו רוני…

      הנושא שאת מעלה כאן הוא נושא הכי טעון ומורכב בעולם.
      מה עושים שאמא שלך "מרעילה" אותך?

      הרבה אנשים יגידו ל שאת צריכה לדבר איתה על זה,
      אני לא אחד מהם.

      מה שכן נכון ברוב המקרים עם המרעילים, זה להבהיר להם מה
      הדברים שהם עושים גורמים לך להרגיש, הלכה למעשה.
      תאזרי בסבלנות, אם הם אוהבים אותך, הרעל יתפוגג לאט לאט.

      אם זה לא יקרה, את חייבת " לנתק מגע וללכת, בלי להרוויח כלום".

      לעיתים אנחנו טווים קורים סביב אנשים שמרעילים אותנו מתוך רצון להרוויח
      את הטוב מהם. או להחזיר לעצמו טובה כנגד טובה שעשינו להם. זה לא יקרה,
      צריך להחליט.

      תודה רבה על תגובתך,
      אביעד.

      aviadyashir@gmail.com
      050-3373324

    2. בוקר אור רוני
      🙂

      נסי את אלו:

      לא מתווכחים עם משוגעים:
      1. משוגע הוא מי שלא ניתן לשכנע אותו אחרת (לפעמים גם אנחנו משוגעים ואז אין טעם להתווכח עם עצמינו…)
      2. למשוגעים תמיד עונים בחיוב (כי אין טעם להתווכח) ועושים מה שחושבים לנכון בלי קשר לדרישות המושגעים.

      תאהבי אותם כאילו הם ים
      1. ניתן להפיק מהים הרבה, כל עוד לא משחיטים זמן בטענות כלפיו (ורצוי לבוא עם סירה או רצון לשחות)
      משפחתך לא תשתנה כיוון שהתרגזת עליה.

      תמימות, כנות והתמדה:
      משפחות הן הרבה יותר גמישות ממה שחושבים. תבחרי תחום קטן שרלוונטי עבורך ועשי עליו ניסיון:
      כמו: בלי לתת סיבות לאף אחד תוותרי על אירוע שנראה לך שאי אפשר לוותר עליו.
      החלק החשוב:
      לא לעשות דווקא
      להנות (עדיף בתמימות, אך לפתיחה, גם שימחה לאיד יכול לעזור)
      להתמיד לפחות עוד מספר פעמים לאחר שכל המשפחנ הפנימה את התנהגותיך החדשה.

      אחרי שהניסיוי הקטן יילך קחי נושא יותר חשוב.

      הניסוי לא הלך?
      נסי שוב, אך שני את אחד הפרמטרים, לפעמים כל מה שנחוץ הוא סתם עוד ניסיו שנוסף.

      ובכל מקרה!!! באהבה וסלחנות כלפי עצמך.
      את בסדר גמור 🙂 בקצב שלך!

      ולפעמים עובד:
      משפט לדוגמא:
      "אמא אני אוהבת אותך, למרות שכרגע היית מאוד נבזית כלפי"
      ממולץ להגיד ברוגע ולצאת מהחדר.

      מקווה שמשהו מזה יעזור
      המשך יום מוצלח
      מאסטר בן דב

  13. הכותרת שכתבת בדיוק מתאימה למה שהנני עובר עכשיו בחיי . לפעמים האנשים הקרובים ביותר לנו מזיקים לנו הכי הרבה ונראים לנו כאוייבים הכי מרים שלנו

    מוקדש לך :

    Nobody loves you when you're down and out
    Nobody sees you when you're on cloud nine
    Everybody's hustlin' for a buck and a dime
    I'll scratch your back and you scratch mine

    I've been across to the other side
    I've shown you everything, I got nothing to hide
    And still you ask me, do I love you, what it is, what it is?
    All I can tell you is, it's all show biz
    All I can tell you is, it's all show biz

    Nobody loves you when you're down and out
    Nobody knows you when you're on cloud nine
    Everybody's hustlin' for a buck and a dime
    I'll scratch your back and you knife mine

    I've been across the water now so many times

    I've seen the one eyed witchdoctor leading the blind
    And still you ask me, do I love you, what you say, what you say?
    Every time I put my finger on it, it slips away
    Every time I put my finger on it, it slips away

    Well I get up in the morning
    And I'm looking in the mirror to see, ooo wee
    Then I'm lying in the darkness
    And I know I can't get to sleep, ooo wee

    Nobody loves you when you're old and gray
    Nobody needs you when you're upside down
    Everybody's hollerin' 'bout their own birthday
    Everybody loves you when you're six foot in the ground

    1. יוסי שלום

      אין לך מושג כמה המכתב שלך ריגש אותי.
      מי כתב את השיר הזה, אתה?
      זה שיר מאוד עצוב, ולפעמים הוא אמיתי.

      אני מקווה שתעור בצורה הטובה ביותר עבורך את מה הקשיים שלך בהווה.

      לפעמים נראה שאי אפשר לסמוך על איש. אבל ההפתעה הכי גדולה לנו,
      היא שאנחנו לא ממבינים איך אנשים שהם חלק מחיינו עוברים לידנו
      בלי להבחין שקשה לנו ובלי להושיט יד.

      אני מאחל לך ותצליח להקיף את עצמך בחברים טובים עם עצות יעילות.

      אביעד.

      aviadyashir@gmail.com
      050-3373324

  14. הדברים מבריקים חכמים מוצגים בצורה המובנת . הקושי הכי הכי גדול הוא כנראה לשנות הרגלים , בפרט רגשיים כי הרגלים פיסיים יותר פשוט .
    כשקראתי את מה שכתוב ברוב הדברים הרגשתי שיכלתי לכתוב את אותם הדברים גם אני בעצמי. אמנם בפחות חן. ממליץ פשוט בהמלצה גדולה וכמה שיותר מהר על התחברות לספרים של אורין וסאנאיה רומן. הוא מלמד אותי איך לחיות עם עצמי באהבה , לקבל את עצמי , וזה הבסיס זה התנאי הראשון. הלימוד שלו בכל הרמות השכלי והרוח. יש התחברות של המידע בפנים לא רק בהבנה וקריאה כי אם הבנה ופתיחת הלב . ואורין עוזר לנו לקחת את הגורל לידיים לשלוט בגורל שלנו – תוך לימוד בחירה . זה מקל עליי. גם אני עובר בדיוק את הדברים שכתבת תקיפות ופגיעות , דווקא הקרובים לי ביותר פגעו בי באמת הפגיעה הכי קשה . כמעט כל הידידים שלי בגדו בי. אך אני מעז לחלום ברשות אורין ובאור ובראיה המאירה והאוהבת שלו שהוא כמו אב-מורה בשבילי . אל תוותר על חלומותיך לעולם. אני חושב שאנו לומדים לאהוב את עצמנו.גם אם נראה שזה בדרך הקשה וסזיפית מאחל לך הרבה הצלחה חיים

    1. חיים תודה על תגובתך.

      אין ספק כאהבה עצמית היא בסיס לעשייה שאיננה תלויה באחר.
      נהוג לדבר על אהבת חינם, והיא חשובה ביותר כשמדובר באהבה עצמית.
      אהוב עצמך במנותק בציונים, משכורת וכו'. זה לא תמיד אפשרי.

      אהבה עצמית חייבת להיות על כל דבר: קמת בבוקר, הגעת הבייתה בשלום,
      הכנבת ארוחה טעימה, ואפילו אהב את עצמך כי אתה נח יום שלם.

      אני לא מכיר הספרים של אורין וסאניה רומן, אבדוק לגיהם.

      ובינתיים חים,
      אני שמח שהזדהית כל כך עם הדברים שכתבתי,
      ואני מזמין אותך לקרוא יצירות נוספות שלי: http://www.stage.co.il/a/156

      tchgs duyprhs/

  15. נפלאים דבריך אחי היקר אביעד !

    המסר שהעברת, מופיע בספר הנפלא: ורוניקה מחליטה למות, של פאולו קואלו. שעד כמה שאני שמעתי, גם הפך לסרט.

    עבור אנשים רגילים, קיימת סכנה במגע עם אנשים רעילים. עבור אנשים רגילים קיימת סכנה כשהם באים במגע עם אנסים מנומסים, כלומר אנשים מנומסים שבציניות ובעוקצנות שלהם, ובחשיבתם השלילית, מנסים לאנוס את הזולת להיות כמוהם, ובעיקר בשליטתם.

    הספרים של סאנאייה רומאן, לחיות בשמחה, מלמדים רבות על דרמות השליטה בחיינו, ועל הצורך החיוני להשתחרר מהם.

    גם הספרים של הנבואה השמימית, מדברים רבות על כך.

    אבל אחי היקר, עבורנו, עבור האנשים הרגישים, מהווה רעילות זו, מסה קטלנית. עבורנו זה מוות כפשוטו. זה מכיוון שאנו חווים הכל בגדול.

    ולכן, אנו חייבים להתרחק מצלילים צורמים, תדרים רעילים, ואנשים הרעים לנו. ולהגביר צלילים זורמים, ולמלא את חיינו באהבה.

    אשמח לכתוב על כך עוד, בינתיים היה חזק !!

    משה חסדאי
    054-4228120

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s