הרהורים, מאמרים

ביעור חמץ כתהליך רגשי

ביעור חמץ (כתהליך רגשי)

מאת: אביעד גוטפריד

.
.
.

פסח מתקרב. הילדים יוצאים לחופשה ארוכה, כדי לעזור לאמא לנקות את הבית. בכל הבתים עושים ניקיון יסודי, חלק אפילו רואים את הפסח כזמן מעולה לעשות שיפוצים. אבל אחת המצוות הכי מזוהות עם חג הפסח היא "ביעור חמץ". בכל החנויות ורשתות השיווק בארץ מוכרים במהלך החג רק מוצרים כשרים לפסח. כל מה שנחשב חמץ מכוסה בניילון והוא אסור למאכל, למגע ועדיף שגם לא נסתכל עליו.

אלה שמקפידים על המצווה מחפשים בכל הבית בנרות אם יש שיריי לחם או מזון כדי לקיים את המצווה. יש לכך חשיבות, לא רק מעשית אלא גם פסיכולוגית. למנהג ביעור חמץ שלושה שלבים: ביטול, בדיקה וביעור. הביעור הוא השלב האחרון שבו שורפים את החמץ. השלב השני הוא הבדיקה, בודקים בכל פינה בבית אם יש חמץ. השלב הראשון הוא שלב הביטול. משמעותו, היא למעשה הכרזה של האדם על כך שהחמץ הוא חסר חשיבות ושהוא לא מתכוון לאכול ממנו. לכאורה, נדמה שאפשר להסתפק בשלב הביטול.

תוך כדי קריאה בפרשת השבוע שמתי לב למשהו מדאיג. את הבית אנחנו מנקים באופן יסודי, עושים שיפוצים, מוציאים את הלחם, עד שהבית ממש "כשר לפסח". נראה לי שמשהו בכל זאת חסר. בכל הקדחתנות הזאת של היומיום, הסידורים והקניות שכחנו לבער את החמץ שבתוכנו. שכחנו לשים לב לכל אותם הרגלים הרסניים, קשרים עם אנשים 'שמשגעים' אותנו, כעסים על עצמנו ועל הסביבה, שכחנו להתייחס לתחושות רעות בגלל אירועים בעבר, ולחברים שניתקנו איתם קשר.

ה"חמץ" הזה – לא זוכה להתייחסות.

כשחשבתי על 'ביעור חמץ' כתהליך רגשי ולאו דווקא פיזי, יכולתי להבין את החשיבות בשלושת השלבים. אם אדם מבטל רק בליבו את החמץ ומצהיר כי אין בו ערך, אבל משאיר אותו במגירה, הוא יכול להתפתות. המושג "כשר לפסח" טבוע כל כך חזק שכמעט אין מקום בארץ שניתן לקנות בו מוצרים לא כשרים לפסח. עצמו עיניים, ותארו לעצמכם אם היו עושים את זה עם סיגריות וג'אנק פוד.

במשך השנים פיתחתי מודעות לכל מה שקשור בהתפתחות אישית, תזונה ואיכות חיים, עד כדי כך שהקטנתי את התלות שלי בתרופות ורופאים כמעט לאפס. שנים סבלתי מהצקות של אחרים, היה לי חבר שממש חירפן אותי, ותוסיפו לזה תאונת דרכים ודיכאון. פיתוח מודעות התאפשר לי בזכות קריאה, פורומים באינטרנט התנסות אישית ועוד. אחרי שגיליתי מה הדברים שהזיקו לי, הם הפכו בעיני לחמץ. הפעם, החמץ לא היה אוכל. חבר שאיתו הייתי בקשר שלוש שנים פגע בי בציניות שלו וב'אופטימיות הזהירה' שלו. שנינו באנו ממקום לא טוב, אבל בעוד אני ניסיתי להתרומם, נראה שהוא עשה הכל כדי שאשר איתו יחד, בתחתית. בסוף ויתרתי עליו.

יש לי עוד הרבה דברים 'ברשימת החמץ'. המלצה אישית שלי תעשו רשימת "ביעור חמץ" משלכם.

תשאלו את עצמכם ותענו בכתב: מה אתם חייבים לבער מהחיים שלכם כדי שנחגוג את הפסח הבא ביחד?

עד שלא נבדוק מהם המכשולים בחיינו ונבער אותם בפועל, הרי שלא יצאנו לידי חובה. מרגע שאמרנו:

"אני חייב להפסיק לדחות דברים", "אני חייב להתחיל דיאטה", או "אני חייב להפסיק לעשן", לא יעבור זמן רב עד הפעם הבאה שנדחה משימה, נאכל עוד עוגייה או נעשן סיגריה, (אפילו אם התכוונו לכך מכל הלב).

אם זה חשוב לכם, אתם חייבים להוציא את הדברים האלה מהחיים שלכם בכל מחיר, ולקבל כל עזרה שצריך. מבחינתי הדברים ברשימה הזו הם "חמץ" וצריך לשרוף אותם, או לפחות לשקול מחדש את המקום שלהם בחיים שלנו.

אנחנו מצליחים בקלות יחסית לבער מפינות הבית את החמץ שאכלנו במשך השנה,

אבל לא עושים מספיק כדי לבער את החמץ שאוכל אותנו, לאט, מבפנים.

אביעד גוטפריד

aviadyashir@gmail.com

מודעות פרסומת

7 תגובות על ״ביעור חמץ כתהליך רגשי״

  1. היי אביעד,
    יו, אני שמחה שתגובתי נותנת לך את האומץ להמשיך.
    [אבל גם בלי תגובות נראה לי שאתה נחוש בדרכך המוזיקלית]
    בקשר לאלכס ז"ל, זה באמת מאלץ להיות מעורב ולצערנו
    גם מעניק השראה. ההתנדבות של משפחתך עשתה לי
    חם בלב. מחכה לשמוע שירים חדשים, מקווה שיהיו שמחים
    וללא כאב לב וצער.
    כל טוב, עלה והצלח.
    נ.ב עונות השנה והמחזוריות שהן מביאות מתקבלות על ידי
    בברכה בד"כ, נראה לי שהיה משעמם ללא השינויים האלה.
    אורית מ'

  2. היי אביעד,
    קודם כל באמת מזל טוב על העשיה שהניבה פירות.
    יש לך קול נעים והתמונות יפות, שנמשיך לשמוע עליך כמוזיקאי,
    כי זה כנראה עיסוק שמאוד אהוב עליך, אז בהצלחה!!!
    לגבי, הגינה עדיין לא גמורה ויש תדיר עשבים לניכוש ועבודות
    תחזוקה שוטפות, ויש לפניי עוד דרך לעבור.
    חן חן שאני זכורה לך לטוב.

    אני מתחברת לדברי ד' בדבר המחזוריות שטבועה בטבע.
    בנו בני האדם, בעלי החיים, הצמחים. חילופי העונות
    עושים את שלהם, ולנו לא נותר אלא לזרום איתן ולשתף
    פעולה. מעבר לכך, כנראה שחשוב לנו בני אנוש,
    שתתקיים טכסיות כלשהי וכל פעם "נתחדש" ונחדש מחדש.

    אם יש בינינו אנשים שיום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, הוא יום כואב ואישי עבורם, ליבי אתכם.

    שלכולנו יהיה יום עצמאות מהנה.

    שלכם, אורית מ'

    1. אורית יקרה.

      אמרת לי דברים מרגשים במיוחד, אמירות מהסוג הזה נותנות לי כח ואומץ להמשיך ליצור.
      לגבי הגינה, אין סוף לעבודה שיש לעשות כדי לטפח את הגינה.
      הייתי פעם גינה לא מטופחת, עדיפה העבודה הקשה. עפ"י היופי שאת משדרת נראה
      כי עבודת ניכוש העשבים שלך נושאת פרי. אני תומך בך תמיכה מלאה ואני מקווה שהתמיכה שלי גם תעזור לך, אפילו קצת.

      ולגבי המחזוריות…
      עלינו לקבל בשלוות נפש את אשר אין ביכולתינו לשנות.

      יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא יום עצוב מאוד,
      אודה לך מקרב לך אם תקראי את הפוסט בבלוג שלי
      על היום הזה.
      http://www.aviadyashir.wordpress.com/2011/05/08/zicaron/

      tאביעד גוטפריד : )

  3. אני מתחבר הכי חזק לקטע של המחזוריות.הנקיונות שצריך לבצע פעם בשבוע, פעם בחודש, פעם בשנה ופעם בכמה שנים. המחזוריות השנתית היא המוכרת ביותר וסביבה עוסקים בבריאות, תזונה ונקיונים מסוגים שונים. ההסבר המדעי מאחורי המחזוריות הוא שישנן מערכות בגוף המצריכות טיפול10, אבל היות ואנחנו לא מכירים את כל המערכות, עלינו להניח שכל תקופה וכל מחזור הוא נחוץ למערכות מסויימות. זה היה פרק בתורת האימון הספורטיבי.

    1. שלום רב לך ותודה על התגובה המושכלת.

      אין ספק שקיימת מחזוריות בעשייה שלנו בחיי היומיום.
      אכן כך מחזוריות שנתית היא המוכרת ביותר, כך למשל
      יש לנו יופ הולדת פעם בשנה וחגים במועד קבוע וגם עונות השנה.

      אני רואה שאתה מבין בתורת האימון הספורטיבי, זה מאוד מעניין אותי, אתה עוסק בתחום? ספר לי על זה בבקשה.

      בגוף יש מערכות רבות שאיננו מכירים וכדאי להכיר לפחות חלק מהן.
      אני מציע לך לשם כך את הספר "מוח מנצח" של מארק היימן, לי הוא עזר מאוד.

      מאחר וכל תקופה וכל מחזור חיוניים לגוף, עלינו לדאוג רק לא להפריע להם
      להתרחש ולטפל בגוף שלנו טוב ככל שנוכל.

      מלבד זה מגיע לי מזל טוב !!! שידור בכורה ברדיו לשיר "ישראל".
      השיר ישראל יושמע בתכנית של עליזה דשטניק ליום העצמאות ברשת ג'.
      http://patiphon.co.il/music/occ6677RBZ

      יום עצמאות שמח,
      תודה אביעד.

  4. אביעד שבת שלום,
    יפה כתבת, קצר קולע ומובן לכל.
    נזכרתי שגם אני עשיתי ביעור חמץ, כשהחלטתי לנתק קשרים
    שלא נתנו לי דבר, והרגשתי שלא אוכל להיות שם אני האמיתית.
    ביעור חמץ עולה לי הרבה במחשבות, ונראה לי שהאביב
    שהינו תחילת הלבלוב והפריחה, הוא באמת הזדמנות ל"רענון"
    הגינה הפנימית שלנו, ניכוש עשבים שוטים,ופינוי מקום לפרחים
    החדשים שמתכוננים לרגע הפריחה.
    מאחלת לך כמו לכולנו שנוכל לנכש כמה שיותר עשבים מיותרים
    שמעפילים על הפרחים, ושנוכל להתגאות בגינות האביביות שלנו.
    חיבוק חם לכולם.
    אורית מ'

    1. אורית יקרה שלום לך.
      אני זוכר אותך לטובה מהמאמרים הקודמים.
      אהבתי מאוד את הדברים שכתבת. אביב הוא תקופה של פריחה.
      כל הכבוד לך שניקית את רשימת העשבים שלך, זה חשוב ואני גאה בך על כך.
      גם אם זה קשה עדיפה עוגמת נפש קטנה וחזקה על פני טפטופים של כאב קטן
      במשך שנים. אנחנו נמצאים היום בין חג חירות ליום עצמאות וזה נפלא ממש.
      אני מאחל לך כל טוב ותמשיכי בדרכך הנפלאה.

      מלבד זה מגיע לי מזל טוב !!! שידור בכורה ברדיו לשיר "ישראל".
      השיר ישראל יושמע בתכנית של עליזה דשטניק ליום העצמאות ברשת ג'.
      http://patiphon.co.il/music/occ6677RBZ

      יום עצמאות שמח,
      אביעד.

סגור לתגובות.