במהלך אימון זן, מקבלים התלמידים הנחיות שונות. כל הנחיה כזו מכילה את מהות הזן, ויש למלאה בשלמות ובזהירות. בלב העשייה הזאת מצוי הרצון לעשות הכל עד תום ולא לראות שום דבר כגדול או כקטן מדי. תוך כדי התרגול, אנחנו מבינים עד מהרה שכל פעולה שלנו, גם הקטנה ביותר, משקפת את מהותנו ומשפיעה על כל חיינו…כאשר תלמידה מגיעה לראשונה לזנדו (מרכז תרגול זן), לרוב אין לה מושג למה לצפות… לאחר שתכנס פנימה, ההנחיה הראשונה שתקבל תהיה פשוטה מאוד: “חלצי את נעלייך.”
בתרגול זן אנחנו נחשפים. כשאנחנו חולצים את נעלינו, אנחנו מתחילים תהליך של השתחררות מכל מנגנוני ההגנה הרגילים שלנו…
לאחר שהתלמיד החדש חלץ את נעליו, הוא נכנס לזנדו…
תלמיד זן ייגש ויעצור אותו:
“שים לב לכפות רגליך.”
“כפות רגליך יקרות, שים לב כשאתה הולך.”
צריך פשוט לשים לב לכפות הרגליים. הן מדהימות. יש בהן אין-ספור קצות עצבים שיכולים לספק לנו מידע עצום על המקום שאנחנו נמצאים בו, על עצמנו, על חיינו ועל הכיוון שלנו…
מתוך “זן ואומנות ההתאהבות” מאת ד”ר ברנדה שושנה (כנרת בית הוצאה לאור)
ביאטה שבון יהב,
תרפיסטית גוף-נפש,
מתמחה באנשים רגישים מאוד,
מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל
www.tnuaitit.com | www.anashimregishim.com | beata.yahav@gmail.com
הצגת כל הפוסטים מאת ביאטה שבון יהב