פיתוח המנהיג הפנימי

יקרים,

בפוסט הקודם קיבלתי תגובה מאודליה ומצאתי לנכון לכתוב את התשובה שלי בפוסט נפרד. אולי מה שכתבתי ישמש עוד מישהו.

אודליה כתבה:

ביאטה יקרה
תמיד נעים ומחמם לקבל ממך מסר. אני מוצאת את עצמי קוראת מיילים ממך (שנשלחים לעיתים רחוקות) עם הרבה שקיקה רצון ללקט כל מידע ולהרגיש שיד מישהו שמכיר את התופעה מכל היבטיה ואפילו בתחושתי אולי קצת הנהיג את העדר הזה .
בהקשר הזה אני חייבת לפתוח את הלב ולהגיד שהעזיבה הפתאומית והלא מוסברת שלך את הפורום בעבר ,השאירה הרבה תחושה של החמצה ואצלי אפילו בילבול…
דוקא בגלל שלא מדובר בפורום רגיל… הרגשתי שהייתה לך נגיעה בכולנו , והעובדה שעזבת 'בלי הסבר' הייתה מבאסת ותמוהה.
יהיו סיבותייך אשר יהיו ואני כמובן מלאה בהערכה וכבוד אלייך, ודוקא בגלל כל זה -לי שווה היה להבהיר את הרקע ול לנו הרגשה שאת אולי לא תנהלי את הפורום אבל את תמיד תהיי חלק מהקהילה. ואת זה לא כל כך השארת לתחושתי
בהערכה מהולה בכאב .מאחלת רק טוב

אודליה יקרה,
מה שכתבת מאוד נגע בי ולקחתי לעצמי זמן לענות לך.
נכון, נעלמתי, אבל, בכל זאת, כתבתי על זה כאן.

אני מאוד מבינה ללבך ומעריכה ששיתפת את תחושותייך. לעתים קרובות כשאנחנו חשים מצוקה, בלבול או חוסר הבנה של עצמי והסובבים אותנו בתחומים מסויימים, יש לנו צורך לפנות למישהו אחר. מישהו שיודע יותר מאתנו, שיש לו יותר נסיון חיים או נסיון מקצועי, מישהו שבתקווה יידע לענות על שאלותינו ואולי גם יוביל אותנו אחריו.

אני בכוונה כותבת "אנחנו", כי גם אני מוצאת את עצמי לא מאט בסיטואציה אלה. כשאני פוגשת אדם כזה והוא מצליח לגעת בחיי, אני במהרה שוכחת שהוא בן אנוש, בדיוק כמוני, עם נסיבות החיים משלו, בעיות וחולשות משלו. הדבר מעורר בי ציפיה שהוא ימשיך להאיר את דרכי ללא הגבלה וללא שום תנאי. זאת נקודה מצויינת לעצור ולהיזכר ביכולת הפנימית שלי להנהיג את עצמי.

כיום עומדים לרשותנו אין סוף מקורות מידע: ספרים, סדנאות, מפגשים, מטפלים. חשוב לזכור שזהו דווקא המנהיג שבתוכנו שמעודד אותנו לחפש את התשובות ומכוון אותנו למי לפנות ואיזו עזרה לקבל. גם אם הדרך נראית מפוטלת וגם אם לא תמיד מגיעים לבדיוק מה שחיפשנו. לא מזמן ראיתי סרט – "לאנצ'בוקס"  ושמעתי בו משפט נפלא: "לפעמים הרכבת הלא נכונה לוקחת אותך לתחנה הנכונה".

אז גם אם מצאנו לעצמנו הכוונה וגם אם היא נעלמה, מי יודע, אולי זו רק התחלה של משהו אחר. אולי זה הזמן לפנות יותר מקום למנהיג הפנימי ולאפשר לו להתפתח ולהוביל אותנו. בסופו של דבר, האחריות להציל את עצמנו היא עלינו ואל לנו להשאיר את הכוח בידי האחר.

.
חג פסח שמח,
באהבה,
ביאטה.