חברים יקרים,
בגיליון הנוכחי תמצאו מאמר מאת אסף וויס, מטפל שיאצו ומומחה בתחום תנועת הרגש, בנושא של מתינות הרגש. אתם מוזמנים לכתוב את התגובות, ההערות וההארות שלכם לגבי המאמר כאן, בהמשך העמוד.
כמו תמיד, אני מזכירה על ההזמנה לשלוח אלי את השיתופים האישיים שלכם אודות הכלים שעוזרים לכם או למטופלים שלכם ושאלות לגבי הבעיות, בהן אתם נתקלים בתור אנשים רגישים. יותר פרטים תוכלו למצוא כאן…
.באהבה,
ביאטה.
.
תרגול מתינות הרגש

מאת: אסף וייס – מטפל שיאצו, מומחה בתחום תנועת הרגש, מטפל ומדריך לאורח חיים, מפתח שיטת "כח מתפרץ" אמנות המרכז ופעילות גופנית תומכת רגש
.
.כל אדם הוא שונה, אך מי שטבעו רגיש מאד, לבטח מכיר את ההתעסקות היומיומית ברגש ואת האנרגיה הרבה שמושקעת בהתעסקות זו. ההתעסקות הרגשית הרבה, מטבעה מייצרת תדר מוגזם של ביטוי. אמנם עשויות להיות לכך סיבות רבות, אך נראה כי המכנה המשותף נמצא בתדירות או באינטנסיביות סביב ביטוי הרגש. הרעיון הבא מתייחס לנפש כשוחרת מתינות מחד אך מושפעת מאד מקיצוניות מאידך. אותה קיצוניות לרוב אינה מועילה ליציבות ואינה מאפשרת התמודדות יעילה – מן נפש שכזאת..
אם נחשוב לרגע על המילה קיצוני נוכל להבין מדוע איננו מעוניינים שקיצוניות תאפיין את נפשנו, המילה שקט לבטח תתאים יותר. אמנם שקט מוחלט אינו ראלי, אך להתקרב אליו אפשרי גם אפשרי.
מכיוון שהנפש אוהבת מתינות, נרצה לתרגלה למתינות בכדי להתמודד בהצלחה עם הופעת הרגש. הרגש מגיע במקרים רבים ללא הודעה מוקדמת ובכך כופה עלינו את טבעו. תנועה חזקה אשר אינה מותירה מקום להתעלמות. התחושה מהתנועה תישאר לזמן מה. מכיוון שזמן מה יכול להיות טווח שלם בין שניות לימים, דרושה התייחסות מיוחדת ביומיום על מנת לקצוב את נוכחות הרגש לזמן הראוי. מהו הזמן הראוי? גם זה משתנה, אך נראה כי האנשים הרגישים מאד נוטים למשוך בצורה קיצונית את נוכחות הרגש ובכך לבזבז אנרגיה רבה. אז מה עושים?
ראשית יש להיות מודע לכך ולהתכונן לכך, הנטיה הרגשית ברובה היא מולדת וחקוקה לנו בדי אן איי, הידיעה שישנה נטיה מגבירה את יכולת הקבלה של העניין. קבלה של העניין תקל על ההתבוננות הפנימית שלנו ותעמיד אותה באור של סליחה. הסליחה העצמית נמצאת חשובה ביותר שכן במקרים רבים נוכחות רגשית מוגברת יוצרת התנגדות ושיפוט עצמי שלילי. כאשר נסלח לעצמנו נוכל לפתוח את הפתח לאהבה. כאשר נלמד לאהוב את מה שיש נוכל ליצור התמודדות ממקום שונה – המקום שאנו רוצים.
אחזור ואציין את התחושות: קבלה, סליחה ואהבה – כולן תחושות של הסכמה להכיל, כולן מחבקות. אלה תחושות שיוצרות זו את זו ומעמידות את ה"עצמי" באור חיובי. כאשר נראה את עצמנו באור חיובי נפסיק להתעסק בתירוצים ונתחיל להתעסק באמת הפנימית שלנו ביעילות.
כעת אחזור לעניין התגובה הקיצונית, זו שאופיינית להתפרצות הרגש – הנטיה להתייחס לקיצוני בקיצוניות היא אינסטינקט שרבים מאיתנו רכשנו ומשתמשים בו בצורה אוטומטית. כאן בדיוק
זהו הזמן לעצור ולנסות ליצור תגובה יעילה יותר. לנסות להבין שתגובה קיצונית אינה משרתת את הנפש – הקיצוניות לרוב מתבטאת בשתי דרכים האחת "להתחרפן" והשניה מבטאת את הצד השני של הקיצוניות – להתעלם.
נוכחות רגשית דורשת התייחסות ולא רק זה אלא התייחסות מתאימה – כאן מתחיל התרגול, תרגול למצוא את הטווח המתאים לביטוי תגובה בזמן הופעת הרגש, לאדם הרגיש מאד זו דרך חיים, דרך שאם נתמיד בה נוכל למנף את הנטיה הרגשית שלנו למקומות של יצירתיות וביטוי עצמי שונה, שכן הצלחה בהתמודדות ומיתון ההתעסקות הרגשית יפנה לנו אנרגיה רבה. האנרגיה שתתפנה אף תחזק אותנו, תייצב אותנו ותעבוד במישור של ריפוי עצמי שתוצאותיו יכולות להפתיע בעוצמתן.
בכדי שפילוסופיה תעבוד, דרוש תרגול תואם, אין דרך טובה יותר מתרגול מעשי לשם השרשה של חכמה. לשם כך דרוש רצון לשינוי או יותר נכון רצון לגילוי האמת הפנימית. לפניכם מספר פעולות שיוכלו להמחיש מעט את הרעיון.
חנות הגלידה – כאשר הולכים לחנות או מקום אותו אנו אוהבים, מתחילה תכונה, הצעדים לעיתים מתגברים, הגוף מזדקף. שימו לב לזה, האטו מעט את צעדיכם והתמקדו בנשימה
קריאת ספר – כאשר נתקלים בספר מרתק, שימו לב אם ישנה נטיה "לבלוע" אותו – אם כן, הניחו לו ותרגלו מאמץ בדחיה של הסיפוק, קחו עוד יומיים שלושה וקראו פחות בכל יום
אכילה וקריאה – אם אתם נוטים לבצע פעולות אלה יחד או אפילו אוהבים לעשות זאת, התאמצו קצת וותרו על הקריאה, זה רק זמן קצר, דחו הקריאה לאח"כ ובכך אף תייטיבו עם מערכת העיכול שלכם בזה שתשקיעו את כל האנרגיה שלכם בעיכול המזון ולא תחלקו את העיכול עם עיכול מידע. נסו להימנע גם בצפיה בטלויזיה בזמן האוכל
טלפון בנהיגה – תשומת לב בנהיגה בבקשה – כולנו מכירים את תחושת הבלבול הנלווית!
כוס שנשברת – משהו נשמט מהיד, נופל, נשבר – סלחו לעצמכם על ה"קלמזיות" חייכו לעצמכם, אתם נפלאים, נקו השברים תוך חיוך ונשימה קלילה ותודו על היום שנולדתם
חצי סיגריה, חצי קפה – למי שמעשן, הוויתור על חצי יקדם לימוד של הסתפקות בחצי – הרגש יודה לכם
כל אלה הם דברים לתרגול עצמי בכדי לבטא קבלה מתונה של רצונות שלעיתים הולכים לפנינו ומושכים אותנו מטבעם. לשתות קפה זו לא פעולה מוגזמת, אולם בכדי להתאמן דרושה "הקרבה" והפעילויות המוצעות מביאות צורה מתונה של הקרבה, אשר תקרב את המתרגל להתמודדות אל מול הרגש – רגש שיגיע גם יגיע ויצפה, כהרגלו, להתייחסות מתאימה. האין זה מה שאנו רוצים?
אסף וויס
פורסם על ידי ביאטה שבון יהב
ביאטה שבון יהב,
תרפיסטית גוף-נפש,
מתמחה באנשים רגישים מאוד,
מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל
www.tnuaitit.com | www.anashimregishim.com | beata.yahav@gmail.com
הצגת כל הפוסטים מאת ביאטה שבון יהב
תודה אור. שמח שהרעיון מדבר אלייך. אחד הדברים החשובים בניהול הרגשות הוא הסתפקות. ההקרבה מתבטאת מתוך הרצון הפנימי להסתפקות. לבטח תוכלי ליישם רעיונות מתוך העולם הפנימי שלך – אלה פעולות יומיומיות שניתן "לתפוס" אותן עם מעט תשומת לב. אחת הדרכים שאני מלמד היא דרך פעילות אשר חושפת אפשרויות תוך כדי תנועה…ואז ניתן להשריש את ההסתפקות בגוף – הגוף הוא המדריך היעיל ביותר לנפש
תודה לביאטה על השיתוף. ולכותב- כאדם רגיש – היה נחמד לקרוא, הזדהתי עם תיאור הבעיה, ומסכימה עם ייעול התגובה אני יכולה להרגיש שזה באמת רצוי לייעול את התגובה, חבל לי שלא הצלחתי להתחבר להתמודדות ההקרבה המוצעת, לפחות לא לדוגמאות שניתנו.
תודה שי. מסכים אתך, אחת המגבלות בהסברים מילוליים היא שאין להם סוף – תמיד אפשר להוסיף עוד. היכולת להפסיק היא זו שלדעתי מקדמת מתינות וזה הרעיון המרכזי, לבנות דפוס רגשי למיצוי והסתפקות
שכחת להוסיף שכדי להקל על ההקרבה בוויתור על הפעולה, יש להחליפה בפעולה אחרת, עדיפה יותר.
סה"כ מאמר מעניין ומרתק.