אני בת 42, אימא לשלושה ילדים. אני מאוד מבולבלת. את המושג “אנשים רגישים” פגשתי במקרה ויש לי הרגשה חזקה לגבי השתייכותי לקבוצה זו. אך מפחיד אותי לתת לזה שם, כאילו “יש סיבה ולכן ההתמודדות קשה, ולכן לא תמיד מצליחים”. מפחיד אותי לתת לעצמי הנחות כאלו. ביום-יום זה ממש לא פשוט: אני עובדת בעבודה מאוד לחוצה כבר המון שנים, אין לי מספיק זמן פנוי לעצמי, אני מלאת ביקורת על עצמי כי אני לא מספיקה ואני נתונה במצבי רוח תזזיתיים המשפיעים על התנהלותי היומיומית.
ביאטה שבון יהב,
תרפיסטית גוף-נפש,
מתמחה באנשים רגישים מאוד,
מנהלת הקהילה של אנשים רגישים מאוד בישראל
www.tnuaitit.com | www.anashimregishim.com | beata.yahav@gmail.com
הצגת כל הפוסטים מאת ביאטה שבון יהב
תגובה אחת על ״האם אני נותנת לעצמי הנחות בגלל שאני רגישה מאוד?״
לבת ה-42 הרגישה מאוד,
מבקשת לחזק את ידייך, אני מבוגרת ממך ועוד מילדות ראו בי מפונקת, עוף מוזר, אגואיסטית וכד'. כמובן שזה יצר אצלי דימוי עצמי נמוך של לא שווה, והשתדלתי להוכיח לכולם שאני "רגילה".
אך זו מלחמה מתישה שתמיד ידי היתה על התחתונה. כי כפי שאת בוודאי יודעת מניסיונך, ברגע שאת מעמיסה על עצמך מעבר ליכולותייך להכיל, את נופלת או מתרסקת. אם מבחינה רגשית או גופנית בריאותית.
לקח לי שנים להבין שאני שונה ושאסור לי לנסות לעמוד בקצב של הסביבה. בדרך פיתחתי מיגרנה קשה וכרונית, שאף אחד לא התיחס אליה כאל "מחלה".
עד שסוף סוף הבנתי, שעלי להקשיב לגופי ולקצב שלי, ורק אז אוכל להיות אדם שלם ופרודוקטיבי.- וכן יקירה, מותר לך לעשות לעצמך "הנחות" זה אפילו מגיע לך, כדי שתוכלי להיות במיטבך ולהשפיע מרגישותך על סובבייך שרק נתרמים מיכולותייך המיוחדות.
היי רכה וסלחנית עם עצמך וגם המשפחה הסביבה ילמדו לקבל אותך כפי שהינך ואף להעריך אותך נכונה.
הבית לאנשים רגישים מאוד 
לבת ה-42 הרגישה מאוד,
מבקשת לחזק את ידייך, אני מבוגרת ממך ועוד מילדות ראו בי מפונקת, עוף מוזר, אגואיסטית וכד'. כמובן שזה יצר אצלי דימוי עצמי נמוך של לא שווה, והשתדלתי להוכיח לכולם שאני "רגילה".
אך זו מלחמה מתישה שתמיד ידי היתה על התחתונה. כי כפי שאת בוודאי יודעת מניסיונך, ברגע שאת מעמיסה על עצמך מעבר ליכולותייך להכיל, את נופלת או מתרסקת. אם מבחינה רגשית או גופנית בריאותית.
לקח לי שנים להבין שאני שונה ושאסור לי לנסות לעמוד בקצב של הסביבה. בדרך פיתחתי מיגרנה קשה וכרונית, שאף אחד לא התיחס אליה כאל "מחלה".
עד שסוף סוף הבנתי, שעלי להקשיב לגופי ולקצב שלי, ורק אז אוכל להיות אדם שלם ופרודוקטיבי.- וכן יקירה, מותר לך לעשות לעצמך "הנחות" זה אפילו מגיע לך, כדי שתוכלי להיות במיטבך ולהשפיע מרגישותך על סובבייך שרק נתרמים מיכולותייך המיוחדות.
היי רכה וסלחנית עם עצמך וגם המשפחה הסביבה ילמדו לקבל אותך כפי שהינך ואף להעריך אותך נכונה.
בהצלחה
רוני הילה